ממלכת הזוהר › זוהר › בחקותי › מאמר 8: ׳ונתתי משכני בתוככם׳ - משכון השכינה שנשאר בישראל אף בגלותם › פיסקה 3 (קיד ע"א)

׳ולא תגעל נפשי׳ - מיטתי בביתכם, ומשם לא אפרד

בחקותי · ׳ונתתי משכני בתוככם׳ - משכון השכינה שנשאר בישראל אף בגלותם · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף קיד ע"א

לשון הזוהר

׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ - לְבַּר נָשׁ דְּרָחִים לְחַבְרֵיהּ, וּבָעָא לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ, מַה עֲבַד, נָטַל עַרְסָא דִּילֵיהּ וְאַיְיתִי לְבֵיתֵיהּ. אָמַר דָּא עַרְסָא דִּילִי בְּבֵיתָיךְ, בְּגִין דְּלָא אַרְחִיק מִינָךְ, עַרְסָךְ, וּמָאנָךְ. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ - הָא עַרְסָא דִּילִי בְּבֵיתַיְיכוּ. כֵּיוָן דְּעַרְסָא דִּילִי עִמְּכוֹן, תִּנְדְּעוּן דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיכוּ, וּבְגִין כָּךְ ׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳.

תרגום

׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ (ויקרא כו, יא) - לְאָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לָדוּר עִמּוֹ, מֶה עָשָׂה? לָקַח מִטָּתוֹ וֶהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ. אָמַר, זוֹ מִטָּתִי בְּבֵיתְךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מִמְּךְ, מִמִּטָּתְךְ וּמִכֵּלֶיךְ. כָּךְ הקב"ה אָמַר, ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ - הִנֵּה מִטָּתִי בְּבֵיתְכֶם. כֵּיוָן שֶׁמִּטָּתִי עִמָּכֶם, תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִכֶּם, וְלָכֵן ׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ולא תגעל נפשי אתכם׳ - לבר נש דרחים לחבריה, ובעא לדיירא עמיה, מה עבד, נטל ערסא דיליה ואייתי לביתיה. אמר דא ערסא דילי בביתיך, בגין דלא ארחיק מינך, ערסך, ומאנך. כך קודשא בריך הוא אמר, ׳ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׳ - הא ערסא דילי בביתייכו. כיון דערסא דילי עמכון, תנדעון דלא אתפרש מנייכו, ובגין כך ׳ולא תגעל נפשי אתכם׳.

התרגום: ׳ולא תגעל נפשי אתכם׳ (ויקרא כו, יא) - לאדם שאוהב את חברו ורוצה לדור עמו, מה עשה? לקח מטתו והביאה לביתו. אמר, זו מטתי בביתך כדי שלא אתרחק ממך, ממטתך ומכליך. כך הקב"ה אמר, ׳ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׳ - הנה מטתי בביתכם. כיון שמטתי עמכם, תדעו שלא אפרד מכם, ולכן ׳ולא תגעל נפשי אתכם׳.

מן המפרשים

הסולם: ולא תגעל נפשי אתכם: בדומה לאדם האוהב את חבירו, ורוצה לדור עמו. מה עשה, נטל מטתו והביאה לביתו. אמר, הרי מטתי בביתך, כדי שלא אתרחק ממך, ממטתך, ומכליך. כך אמר הקב״ה, ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, הרי מטתי, שהיא השכינה,…

נפש דוד: בגין דלא ארחיק מינך מערסך ומאנך: כצ"ל. ולא אצטרך להרחיק מינה מפני ערסך ומאנך שאינן לפי כבודי. וכ"ה המשל ולא תגעל נפשי אתכם לשכון בכם מפני שנתתי משכני בתוככם ויהיה לי מטה וכלים שלי אצלכם שאוכל לדור בכם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: