׳ונתתי משכני בתוככם׳
משכון השכינה שנשאר בישראל אף בגלותם
׳ונתתי משכני׳ - משכוני, ומשל האוהב שהניח חמדת ביתו
׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, יא). וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי - זוֹ הַשְּׁכִינָה. מִשְׁכָּנִי - מַשְׁכּוֹנִי, שֶׁהִתְמַשְׁכְּנָה בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל. וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, מַשְׁכּוֹנִי בְּוַדַּאי. מָשָׁל לְבֶן אָדָם שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶחָד אַחֵר, אָמַר לוֹ: וַדַּאי בְּאַהֲבָה עֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לִי אֵלֶיךְ אֲנִי רוֹצֶה לָדוּר עִמְּךְ. אָמַר, אֵיךְ אֵדַע שֶׁתָּדוּר אֶצְלִי? לָקַח כָּל חֶמְדַּת בֵּיתוֹ וְהֵבִיא אֵלָיו. אָמַר, הִנֵּה הַמַּשְׁכּוֹן אֶצְלְךְ שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִמְּךְ לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, יא). ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא. מִשְׁכָּנִי - מַשְׁכּוֹנָא דִּילִי, דְּהִיא אִתְמַשְׁכְּנָא בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי׳, מַשְׁכּוֹנִי וַדַּאי. מְתַל לְבַּר נָשׁ דְּהֲוָה רְחִימָא לְאָחֳרָא, אָמַר לֵיהּ ודַּאי בִּרְחִימוּתָא עִלָּאָה דְּאִית לִי גַּבָּךְ, בָּעֵינָא לְדַיְּירָא עִמָּךְ. אָמַר הֵיךְ אֶנְדַּע דְּתֵידוּר גַּבַּאי, נָטַל כָּל כִּסּוּפָא דְּבֵיתֵיהּ, וְאַיְיתֵי לְגַבֵּיהּ, אָמַר הָא מַשְׁכּוֹנָא לְגַבָּךְ, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנָךְ לְעָלְמִין.
הורדת חמדתו למשכון - הרוצה משכונו יבוא לדור אצלנו
כָּךְ הקב"ה רָצָה לָדוּר עִם יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה? לָקַח אֶת חֶמְדָּתוֹ וְהוֹרִיד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה מַשְׁכּוֹנִי אֶצְלְכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִכֶּם לְעוֹלָמִים. וְאַף אַף גַּב שהקב"ה הִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ, אֶת הַמַּשְׁכּוֹן הִשְׁאִיר בְּיָדֵינוּ, וְאָנוּ שׁוֹמְרִים אֶת אוֹתָהּ חֶמְדָּתוֹ. מִי שֶׁיִּרְצֶה אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ, יָבא לָדוּר אֶצְלֵנוּ. לָכֵן ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם׳, מַשְׁכּוֹן אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם כְּדֵי שֶׁאָדוּר עִמָּכֶם. וְאַף עַל גַּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל כָּעֵת בַּגָּלוּת, מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה אֶצְלָם, וְלֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעָא לְדַיְּירָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, מָה עֲבַד, נָטַל כִּסּוּפָא דִּילֵיהּ, וְנָחִית לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹן: יִשְׂרָאֵל, הָא מַשְׁכּוֹנָא דִּילִי גַּבַּיְיכוּ, בְּגִין דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיכוּ לְעָלְמִין. וְאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְחִיק מִינָן, מַשְׁכּוֹנָא שָׁבִיק בִּידָן, וַאֲנָן נַטְרִין הַהוּא כִּסּוּפָא דִּילֵיהּ. מַאן דְּיִבְעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ יֵיתֵי לְדַיְּירָא גַּבָּן בְּגִין כָּךְ ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם׳, מַשְׁכּוֹנָא אֶתֵּן בִּידַיְיכוּ, בְּגִין דְּאֵדּוּר עִמְּכוֹן. וְאַף עַל גַּב דְּיִשְׂרָאֵל הַשְׁתָּא בְּגָלוּתָא, מַשְׁכּוֹנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא גַּבַּיְיהוּ, וְלָא שָׁבְקוּ לֵיהּ לְעָלְמִין.
׳ולא תגעל נפשי׳ - מיטתי בביתכם, ומשם לא אפרד
׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ (ויקרא כו, יא) - לְאָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לָדוּר עִמּוֹ, מֶה עָשָׂה? לָקַח מִטָּתוֹ וֶהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ. אָמַר, זוֹ מִטָּתִי בְּבֵיתְךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְרַחֵק מִמְּךְ, מִמִּטָּתְךְ וּמִכֵּלֶיךְ. כָּךְ הקב"ה אָמַר, ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ - הִנֵּה מִטָּתִי בְּבֵיתְכֶם. כֵּיוָן שֶׁמִּטָּתִי עִמָּכֶם, תֵּדְעוּ שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מִכֶּם, וְלָכֵן ׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳.
בלשון הזוהר
׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ (ויקרא כו, יא) - לְבַּר נָשׁ דְּרָחִים לְחַבְרֵיהּ, וּבָעָא לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ, מַה עֲבַד, נָטַל עַרְסָא דִּילֵיהּ וְאַיְיתִי לְבֵיתֵיהּ. אָמַר דָּא עַרְסָא דִּילִי בְּבֵיתָיךְ, בְּגִין דְּלָא אַרְחִיק מִינָךְ, עַרְסָךְ, וּמָאנָךְ. כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, ׳וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳ - הָא עַרְסָא דִּילִי בְּבֵיתַיְיכוּ. כֵּיוָן דְּעַרְסָא דִּילִי עִמְּכוֹן, תִּנְדְּעוּן דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיכוּ, וּבְגִין כָּךְ ׳וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׳.
׳והתהלכתי בתוככם׳ - הליכתו עם המחנה מכוח המשכן שבתוכם
׳וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים׳ (ויקרא כו, יב) - כֵּיוָן שֶׁמִּשְׁכָּנִי אֶצְלְכֶם, בְּוַדַּאי תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמָּכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְלָתֵת אֹיְבֶיךְ לְפָנֶיךְ וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו).
בלשון הזוהר
׳וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים׳ (ויקרא כו, יב) - כֵּיוָן דְּמַשְׁכְּנָא דִּילִי גַּבַּיְיכוּ, בְּוַדַּאי תִּנְדְּעוּן דַּאֲנָא אָזִיל עִמְּכוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו).
קימת חצות בכפר טבריה - שלא להיפרד מעץ החיים
רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה הָיוּ מְצוּיִים לַיְלָה אֶחָד בִּכְפָר קָרוֹב לְיָם טְבֶרְיָה, קָמוּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי יְהוּדָה, נֹאמַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאָנוּ בְּמָקוֹם זֶה, לֹא צְרִיכִים לְהִפָּרֵד מֵעֵץ הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה, הֲווֹ שְׁכִיחֵי לֵילְיָא חַד בִּכְפַר קָרִיב לְיַמָּא דִּטְבֶרְיָא, קָמוּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא אָמַר רִבִּי יִצְחָק לְרִבִּי יְהוּדָה נֵימָא בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא דְּאַף עַל גַּב דַּאֲנָן בַּאֲתַר דָּא, לָא בָּעֵינָא לְאִתְפָּרְשָׁא מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי.
׳ומשה יקח את האהל׳
המשכון שאינו ניטל מישראל אף בחטאם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.