ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 8: ׳וכי תאמרו מה נאכל׳ - עשיית הטוב המעוררת ברכה בארץ העליונה › פיסקה 1 (קי ע"ב)

דבקות הלב במהימנותא העליונה - ואין אדם יכול להזיקו

בהר · ׳וכי תאמרו מה נאכל׳ - עשיית הטוב המעוררת ברכה בארץ העליונה · מאמר 8 · פיסקה 1 · דף קי ע"ב

לשון הזוהר

׳וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹאכַל וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ), רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטַח בַּיהו"ה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׳ (תהילים לז, ג) - לְעוֹלָם בַּר נָשׁ יְהֵא זָהִיר בְּמָארֵיהּ, וִידַבֵּק לִבֵּיהּ בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּגִין דִּיהֱוִי שְׁלִים בְּמָארֵיהּ. דְּכַד יֶהֱוִי שְׁלִים בֵּיהּ, לָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא.

תרגום

׳וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה׳ (תהלים לז, ג) מְהֵימְנוּתָא - לְעוֹלָם יִהְיֶה בֶּן אָדָם זָהִיר בְּרִבּוֹנוֹ, וִידַבֵּק לִבּוֹ בַּמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם רִבּוֹנוֹ. שֶׁכְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִמּוֹ, לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיקוֹ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וכי תאמרו מה נאכל וגו'׳ (ויקרא כה, כ), רבי יהודה פתח, ׳בטח ביהו"ה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׳ (תהילים לז, ג) - לעולם בר נש יהא זהיר במאריה, וידבק לביה במהימנותא עלאה, בגין דיהוי שלים במאריה. דכד יהוי שלים ביה, לא יכלין לאבאשא ליה כל בני עלמא.

התרגום: ׳וכי תאמרו מה נאכל וגו'׳ (ויקרא כה, כ). רבי יהודה פתח, ׳בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה׳ (תהלים לז, ג) מהימנותא - לעולם יהיה בן אדם זהיר ברבונו, וידבק לבו במהימנותא העליונה כדי שיהיה שלם עם רבונו. שכשיהיה שלם עמו, לא יוכלו להזיקו כל בני העולם.

מן המפרשים

אור החמה: וכי תאמרו וגומר ר' יהודה פתח בטח וגומר לעולם להוי ירצה דבר זה נוהג תדיר שאינו נפרד מהאדם בין בהיותו בצרה בין בהיותו בשלוה וכל כיוצא בזה להוי זהיר במאריה לשתף הענין אל מקורו ואל ישים דבריו בסבות הקרובות אלא בסבות הראשונות ולזה…

אור יקר: [סימן ב] היה במציאות שלא היו בני אדם. ולא מלאכים כדי לשמוע רנתם וצעקתם, ומי מהנמצאים שיצעק שלא קדם הוייתו ועשייתו אל מציאות שמיעת תפלתו, וגם אם קדם כח השמיעה סוף פעולת השמיעה הוא סוד שערי תפלה שדרך. בם יכנס התפלת להיותה נשמעת…

הסולם: וכי תאמרו מה נאכל וגו׳: ר׳ יהודה פתח, בטח בה׳ ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. לעולם יהיה אדם זהיר באדונו, וידבק לבו באמונה העליונה, כדי שיהיה שלם עם אדונו. כי כשיהיה שלם עם אדונו לא יוכלו להרע לו כל בני העולם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: