׳וכי תאמרו מה נאכל׳
עשיית הטוב המעוררת ברכה בארץ העליונה
דבקות הלב במהימנותא העליונה - ואין אדם יכול להזיקו
׳וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה׳ (תהלים לז, ג) מְהֵימְנוּתָא - לְעוֹלָם יִהְיֶה בֶּן אָדָם זָהִיר בְּרִבּוֹנוֹ, וִידַבֵּק לִבּוֹ בַּמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם רִבּוֹנוֹ. שֶׁכְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִמּוֹ, לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיקוֹ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
׳וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹאכַל וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ), רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטַח בַּיהו"ה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׳ (תהילים לז, ג) - לְעוֹלָם בַּר נָשׁ יְהֵא זָהִיר בְּמָארֵיהּ, וִידַבֵּק לִבֵּיהּ בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּגִין דִּיהֱוִי שְׁלִים בְּמָארֵיהּ. דְּכַד יֶהֱוִי שְׁלִים בֵּיהּ, לָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא.
׳ועשה טוב׳ - מעשה שלמטה מעורר את הצדיק שלמעלה
בֹּא רְאֵה, ׳בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב׳, מַה זֶּה ׳וַעֲשֵׂה טוֹב׳? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - כִּבְיָכוֹל אַתֶּם תַּעֲשׂוּ אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּכֶם שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים לְמַטָּה, מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַעֲשֵׂה טוֹב׳, וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב׳ (ישעיה ג, י) - כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים אֶת זֶה, וַדַּאי שֶׁהַטּוֹב הַזֶּה יִתְעוֹרֵר, וְאָז ׳שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה׳ - מְהֵימְנוּתָא, וְהַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳בְּטַח בַּיהו"ה וַעֲשֵׂה טוֹב׳, מַאי ׳וַעֲשֵׂה טוֹב׳. אֶלָּא הָכִי תַּנִינָן, בְּעוֹבְדָא דִּלְתַתָּא, יִתְעַר עוֹבְדָא דִּלְעֵילָא. וְהָא אוּקְמוּהָ, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם - כִּבְיָכוֹל, אַתּוּן תַּעַבְדוּן לְהוֹן, בְּגִין דִּבְהַהוּא אַתְעֲרוּתָא דִּלְכוֹן דְּאַתּוּן עַבְדִּין לְתַתָּא, אִתְעַר לְעֵילָּא וְעַל דָּא ׳וַעֲשֵׂה טוֹב׳ כְּתִיב, וְאֵין טוֹב, אֶלָא צַדִיק, דִּכְתִיב ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב׳ (ישעיהו ג, י) - כֵּיוָן דְּאַתּוּן עַבְדִּין הַאי, ודַאי הַאי טוֹב יִתְעַר, כְּדֵין ׳שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׳ - וְכֹלָּא חַד.
אין שכינה בארץ העליונה עד שיתעורר אליה הטוב
שְׁכָן אֶרֶץ, אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לִשְׁרוֹת עִמָּהּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַטּוֹב הַזֶּה אֵלֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, וְאָז שְׁכָן אֶרֶץ, שְׁרֵה בְתוֹכָהּ וֶאֱכֹל פִּרְיָהּ, הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ. וּרְעֵה מְהֵימְנוּתָא, זוֹ אֶרֶץ, וְהַכֹּל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וֶאֱמוּנָתְךְ בַּלֵּילוֹת׳ (תהלים צב, ג) - וּרְעֵה מְהֵימְנוּתָא, הַנְהִיגָהּ בְּכָל רְצוֹנְךְ.
בלשון הזוהר
שְׁכָן אֶרֶץ, אֶרֶץ עִלָּאָה. דְּהָא לֵית לָךְ בְּעָלְמָא, דְּיָכוֹל לְמִשְׁרֵי בַּהֲדָהּ, עַד דְּיִתְעַר הַאי טוֹב לְגַבָּהּ, כֵּיוָן דְּיִתְעַר לֵיהּ, כִּבְיָכוֹל הוּא עֲבִיד לֵיהּ, וּכְדֵין שְׁכָן אֶרֶץ, שְׁרֵי בְּגַוָּוה, אֵיכוּל אֵיבָה, אִשְׁתַּעְשַׁע בַּהַדָּה. וּרְעֵה אֱמוּנָה, דָּא אֶרֶץ וְכֹלָא חַד כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳וְאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׳ (תהילים צב, ג) - וּרְעֵה אֱמוּנָה, הֲוִי דָּבַּר לָהּ בְּכָל רְעוּתָךְ.
בלא הטוב היא ככבשן אש - ועמו ׳ותגזר אומר ויקם׳
׳וְאִם לֹא׳ (ויקרא כה, כח) - תִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדָּהּ, הַטּוֹב הַזֶּה מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְאַל תִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ, אַל תִּתְקָרֵב לְתוֹךְ כִּבְשַׁן אֵשׁ יוֹקֶדֶת. וְאִם תִּקְרַב אֵלֶיהָ - בְּפַחַד, כְּמִי שֶׁפּוֹחֵד מִן הַמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי אָז הָאֵשׁ דּוֹלֶקֶת וְשׂוֹרֶפֶת אֶת הָעוֹלָם בְּשַׁלְהֲבוֹתֶיהָ. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר כְּנֶגְדָּהּ הַטּוֹב הַזֶּה, אָז הוּא שׁוֹרֶה בְתוֹכָהּ, וְאַתָּה אַל תִּפְחַד מִמֶּנָּה. אָז - ׳וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךְ נָגַהּ אוֹר׳ (איוב כב, כח).
בלשון הזוהר
וְאִי לָא תִּתְּעַר לָקֳבְלָהּ, הַאי טוֹב אִתְרְחַק מִנָּהּ, וְלָא תִּקְרַב בַּהֲדָהּ, לָא תִּקְרַב לְגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא, וְאִי תִּקְרַב בַּהֲדָהּ - בִּדְחִילוּ, כְּמָאן דְּדָחִיל מִן מוֹתָא. דְּהָא כְּדֵין נוּרָא דָּלִיק, וְאוֹקִיד עָלְמָא בְשַׁלְהוֹבוֹי. וְכֵיוָן דְּאִתְעַר לָקֳבְלָהּ הַאי טוֹב, כְּדֵין, שָׁארֵי בְּגַוָּוהּ, וְלָא תִּדְחַל מִנָּהּ אַנְתְּ. כְּדֵין - ׳וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַּה אוֹר׳ (איוב כב, כח).
בני מהימנותא - המפזרים משלהם ומתברכים עד בלי די
בֹּא רְאֵה, בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא מַנְהִיגִים אֶת זֹּאת לִרְצוֹנָם בְּכָל יוֹם. מִי הֵם בְּנֵי הַמְּהֵימְנוּתָא? אוֹתָם שֶׁמְּעוֹרְרִים הַטּוֹב הַזֶּה כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא חָס עַל שֶׁלּוֹ, וְיוֹדְעִים שֶׁהֲרֵי הקב"ה יִתֵּן לוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳ (משלי יא, כד) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר בְּרָכוֹת כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יֹאמַר: אִם אֶתֵּן אֶת זֶה עַכְשָׁו, מָה אֶעֱשֶׂה לְמָחָר? אֶלָּא הקב"ה נוֹתֵן לוֹ בְּרָכוֹת עַד בְּלִי דַּי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא מַדְבְּרֵי לְהַאי לִרְעוּתְהוֹן בְּכָל יוֹמָא. מַאן אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. אִינּוּן דְּמִתְעָרֵי הַאי טוֹב לָקֳבְלֵיהּ, וְלָא חָס עַל דִּילֵיהּ, וְיַדְעֵי דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ יַתִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳ (משלי יא, כד) - מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּהַאי אִתְעַר בִּרְכָאן לָקֳבְלֵיהּ, וְלָא יֵימָּא אִי אֶתֵּן הַאי הַשְׁתָּא, מַאי אַעְבִּיד לְמָחָר. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ בִּרְכָאָן עַד בְּלִי דַּי, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
׳ועשת׳ חסרה ה' שהשביעית שובתת והששית עושה לשלוש שנים
וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ) - מַה כָּתוּב? ׳וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים׳ - וְעָשָׂת?! וְעָשְׂתָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה וְעָשָׂת? אֶלָּא לְהוֹצִיא ה', שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁמִטָּה וּמְנוּחָה וְלֹא עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה. כָּתוּב ׳רְאוּ כִּי ה' וְגוֹ'׳ (שמות טז, כט) - ׳נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם וְגוֹ'׳. כְּגוֹן זֶה, ׳וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, ׳וְכִי תֹּאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, כ) - מַה כְּתִיב. ׳וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים׳ - וְעָשָׂת, וְעָשְׂתָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי וְעָשָׂת. אֶלָּא לְאַפָּקָא ה', דְּאִית לָהּ שְׁמִטָּה וְנַיְיחָא, וְלָא עָבִיד עֲבִידְתָּא. כְּתִיב ׳רְאוּ כִּי יהו"ה וְגוֹ'׳ (שמות טז, כט) ׳נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם וְגוֹ'׳, כְּגַוְונָא דָּא ׳וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְגוֹ'׳.
׳בטח בה׳ ועשה טוב
מעשה בצדקה שהצילה מן המוות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.