הרציעה אל המזוזה - הפגם נשאר בגופו עד היובל
בהר · ׳והגישו אדניו אל האלהים׳ - פגם המסרב לחירות ושביתת הארץ · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קח ע"ב
לשון הזוהר
וּלְאָן אֲתַר יִתְקְרִיב לְגַבֵּיהּ. ׳אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְזוּזָה׳ - בְּגִין דְּהַאי אֲתַר פִּתְחָא הוּא דִּלְעֵילָּא, וּמְזוּזָה אִקְרֵי, וְהָא אִתְּמַר. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אַכְוָּון לְאַפְגָּמָא לְהַאי אֲתַר, הַהוּא פְּגִימוּ אִשְׁתְּאַר בַּהֲדֵיהּ בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְרָצַע אֲדוֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם׳ - יֶהֱוֵי עַבְדָּא תְּחוֹת רַגְלוֹי דְּמָארֵיהּ, עַד שַׁתָּא דְּיוֹבְלָא.
תרגום
וּלְאֵיזְהִ מָקוֹם יִקְרַב אֵלָיו? ׳אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה׳ (שמות כא, ו) - מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא הַפֶּתַח שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִקְרָא מְזוּזָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְכֵיוָן שֶׁהוּא הִתְכַּוֵּן לִפְגֹּם אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹתוֹ פְּגָם נִשְׁאָר עִמּוֹ בּוֹ בְּגוּפוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרָצַע אֲדנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׳ - יִהְיֶה עֶבֶד תַּחַת רַגְלֵי אֲדוֹנוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולאן אתר יתקריב לגביה. ׳אל הדלת או אל המזוזה׳ - בגין דהאי אתר פתחא הוא דלעילא, ומזוזה אקרי, והא אתמר. וכיון דאיהו אכוון לאפגמא להאי אתר, ההוא פגימו אשתאר בהדיה ביה בגופיה הדא הוא דכתיב, ׳ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם׳ - יהוי עבדא תחות רגלוי דמאריה, עד שתא דיובלא.
התרגום: ולאיזה מקום יקרב אליו? ׳אל הדלת או אל המזוזה׳ (שמות כא, ו) - משום שהמקום הזה הוא הפתח שלמעלה, ונקרא מזוזה, והרי נתבאר. וכיון שהוא התכון לפגם את המקום הזה, אותו פגם נשאר עמו בו בגופו. זהו שכתוב ׳ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׳ - יהיה עבד תחת רגלי אדונו עד שנת היובל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומזוזה איקרי: נ"ב מזוזה גי' אד"ני עשיה לעילה נ"ב בינה. שמיעה בהאי שמיטה תלייא: נ"ב יש לתמוה דבכ"מ מהזוהר משמע שהשמיעה בבינה כי אז"ן גי' ס"ג והעשייה במ' וכאן כתב להפך וצ"ע עכ"ל ויש לתרץ שעיקר השמיעה היא בבינה כמ"ש או"זן גי' ס"ג…
אור החמה: בגין דהאי אתר פתחא וגומר ומזוז' איקרי שהכוונה זז מות שתמן שדי שענינו זז מות דהיינו השד שבצד שמאל. וכיון דאיהו אתכוון וגומר שהוא קבל עולו ועוד שהודה שלא היה בו כח להוציא לחירות ולזונו ולפרנסו. להוי עבדא תחות רגלוי דמאריה עתה…
הסולם: ולאן אתר יתקריב וכו׳: ולאיזה מקום יקרב אותו, הוא, אל הדלת או אל המזוזה. משום שאותו מקום, שהוא מלכות, הוא פתח שלמעלה, דהיינו פתח לזכות דרכה לז״א (כנ״ל אמור אות קכ״ט) ונקראת מזוזה. וכבר למדנו. וכיון שהוא נתכוון לפגום למקום ההוא,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: