ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 4לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בהר · מאמר 4

׳והגישו אדניו אל האלהים׳

זוהר ח"ג, פרשת בהר, דף קח.
כ-2 דקות קריאה
על מה המאמר

פגם המסרב לחירות ושביתת הארץ

המסרב לצאת לחירות - פגם במקום שנקרא אלהים סתם

לְאַחַר שֶׁהוּא בְחֵרוּת וְנִמְצֵאת בּוֹ מְנוּחָה, נוֹתְנִים עָלָיו עֹל, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ לַחֵרוּת. וְאִם בֶּן אָדָם יְסָרֵב לָצֵאת לַחֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדנִי וְגוֹ (שמות כא, ה)' - הֲרֵי בְּוַדַּאי פָּגַם אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁעָזַב עֹל מַלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה וְלָקַח אֶת עֹל אֲדוֹנוֹ׳. וְעַל זֶה מַה כָּתוּב? וְהִגִּישׁוֹ אֲדנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְגוֹ'. - ׳וְהִגִּישׁוֹ אֲדנָיו אֶל הָאֱלֹהִים (שמות כא, ו)׳ - אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם, אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁפָּגַם אוֹתוֹ שֶׁגַּם כֵּן נִקְרָא אֱלֹהִים.

בלשון הזוהר

לְבָתַר דְּאִיהוּ בְּחֵירוּ, וְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ נַיְיחָא, יָהֲבִין עָלֵיהּ עוֹל, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאַפִּיק לֵיהּ לְחֵירוּ. וְאִי בַּר נָשׁ יְסָרֵב לְמֵיפַּק לְחֵירוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת׳ אֲדוֹנִי וְגוֹ' - הָא וַדַּאי פָּגִים לֵיהּ לְהַאי אֲתַר, דְּשָׁבִיק עוֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְנָטִיל עוֹל דְּמָארֵיהּ. וְעַל דָּא מַה כְּתִיב, ׳וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְגוֹ'׳ - ׳וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים׳ - אֶל הָאֱלֹהִים סְתָם, לְגַבֵּי הַהוּא אֲתַר דְּפָגִים לֵיהּ דְהָכִי נָמֵי אֱלֹהִים אִקְרֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הרציעה אל המזוזה - הפגם נשאר בגופו עד היובל

וּלְאֵיזְהִ מָקוֹם יִקְרַב אֵלָיו? ׳אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה׳ (שמות כא, ו) - מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא הַפֶּתַח שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִקְרָא מְזוּזָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְכֵיוָן שֶׁהוּא הִתְכַּוֵּן לִפְגֹּם אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹתוֹ פְּגָם נִשְׁאָר עִמּוֹ בּוֹ בְּגוּפוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרָצַע אֲדנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׳ - יִהְיֶה עֶבֶד תַּחַת רַגְלֵי אֲדוֹנוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.

בלשון הזוהר

וּלְאָן אֲתַר יִתְקְרִיב לְגַבֵּיהּ. ׳אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְזוּזָה׳ - בְּגִין דְּהַאי אֲתַר פִּתְחָא הוּא דִּלְעֵילָּא, וּמְזוּזָה אִקְרֵי, וְהָא אִתְּמַר. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אַכְוָּון לְאַפְגָּמָא לְהַאי אֲתַר, הַהוּא פְּגִימוּ אִשְׁתְּאַר בַּהֲדֵיהּ בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְרָצַע אֲדוֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם׳ - יֶהֱוֵי עַבְדָּא תְּחוֹת רַגְלוֹי דְּמָארֵיהּ, עַד שַׁתָּא דְּיוֹבְלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השמיעה תלויה בשמיטה - ולכן נרצעת אזנו שפגם

לָמָּה אֶת אָזְנוֹ? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. אֲבָל שְׁמִיעָה תְלוּיָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, עֲשִׂיָּה לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁקָּרְבוּ לְהַר סִינַי וְהָיוּ בְּאַהֲבַת לִבָּם לְהִתְקָרֵב להקב"ה, הִקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה הַשְּׁמִיעָה, וְאַחַר כָּךְ עֲשִׂיָּה. הַשְּׁמִיעָה תְלוּיָה בַּשְּׁמִטָּה הַזּוֹ. וְעַל זֶה שֶׁהוּא פָּגַם אֶת הַשְּׁמִיעָה הַזּוֹ, תִּפָּגֵם שְׁמִיעָתוֹ וְיִשָּׁאֵר בּוֹ פְּגָם, וְהוּא לֹא יִשָּׁאֵר עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ, עַד שֶׁיִּתְקָרֵב לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַם, וְיִפָּגֵם הוּא לְפָנָיו, וְיִשָּׁאֵר בּוֹ אוֹתוֹ פְּגָם. וּמִשּׁוּם זֶה, ׳וְהִגִּישׁוֹ אֲדנָיו אֶל הָאֱלֹהִים׳ (שמות כא, ו) - סְתָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְעַל זֶה, וְשָׁבְתָה ׳הָאָרֶץ שַׁבָּת׳ לַה'.

בלשון הזוהר

אֶת אָזְנוֹ אֲמַאי. הָא אוֹקְמוּהָ. אֲבָל שְׁמִיעָה תָּלֵי בְּהַאי אֲתַר, עֲשִׂיָּה לְעֵילָּא. וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל כַּד קְרִיבוּ לְטוּרָא דְּסִינַי, וַהֲווּ בִּרְחִימוּ דְּלִבַּיְיהוּ לְאִתְקָרְבָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַקְדִּימוּ עֲשִׂיָּה לַשְּׁמִיעָה, דְּהָא שְׁמִיעָה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עֲשִׂיָּה. שְׁמִיעָה בְּהַאי שְׁמִיטָה תַּלְיָא. וְעַל דָּא הוּא פָּגִים לְהַאי שְׁמִיעָה, יִתְפְּגִים שְׁמִיעָה דִּילֵיהּ, וְיִשְׁתְּאַר פְּגִימוּ בֵּיהּ. וְלָא יִשְׁתְּאַר הוּא עַבְדָּא לְמָארֵיהּ, עַד דְּיִתְקָרֵב לְהַהוּא אֲתַר דְּפָגִים, וְיִתְפְּגִים הוּא קַמֵּיהּ, וְיִשְׁתְּאַר בֵּיהּ הַהוּא פְּגִימוּ. וּבְגִין כָּךְ, ׳וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים׳ - סְתָם, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְעַל דָּא, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהו"ה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

העניים תלויים בשמיטה - והמרחם עליהם נותן שלום בכנסת ישראל

׳שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךְ וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, ג) - ׳וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת׳ - לַה'. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְגוֹ'׳ (שמות כג, יא) '. מָה הַטַּעַם ׳וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךְ׳? מִשּׁוּם שֶׁהָעֲנִיִּים תְּלוּיִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּמִשּׁוּם זֶה תַּשְׁאִיר אוֹתָם לֶאֱכֹל. וְעַל זֶה, מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הֶעָנִי, נוֹתֵן שָׁלוֹם בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּמוֹסִיף בְּרָכָה לָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שִׂמְחָה וְכֹחַ לַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא צְדָקָה, לְהוֹרִיק בְּרָכָה לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבֵאַרְנוּ.

בלשון הזוהר

׳שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְגוֹ'׳, ׳וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהו"ה׳ (ויקרא כה, ד). וְהָא אוֹקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, וּבַשְּׁבִיעִית ׳תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְגוֹ'׳ (שמות כג, יא). מַאי טַעְמָא ׳וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ׳. בְּגִין דְּמִסְכְּנֵי בְּהַאי אֲתַר תַּלְיָין, וּבְגִין כָּךְ שָׁבִיק לוֹן לְמֵיכַל. וְעַל דָּא, מַאן דְּרָחִים לְמִסְכְּנָא, יָהִיב שְׁלָמָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹסִיף בִּרְכָתָא בְּעָלְמָא, וְיָהִיב חֵידוּ וְחֵילָא לַאֲתַר דְּאִתְקְרֵי צְדָקָה, לְאַרְקָא בִּרְכָתָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹקִימְנָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ובשנה השביעית שבת שבתון׳

סוד השביעיות, היובל וגאולת בתי הלב

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.