ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 13: ׳כי לי בני ישראל עבדים׳ - עבודת העבד וידיעת הבן › פיסקה 3 (קיא ע"ב)

המכיר בדרך כלל עבד - והמכיר בדרך פרט בן

בהר · ׳כי לי בני ישראל עבדים׳ - עבודת העבד וידיעת הבן · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף קיא ע"ב

לשון הזוהר

בִּתְרֵין זִינִין (נ"א שמהן אלין) אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲבָדִים, דִּכְתִיב ׳עֲבָדַי הֵם׳. וְאִקְרוּן בָּנִים, דִּכְתִיב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַח כְּלָל, כְּדֵין אִקְרֵי עֶבֶד דְּעָבִיד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְחַפְּשָׂא בְּגְנִיזוֹי וּבְרָזִין דְּבֵיתֵיהּ. בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ בְּאֹרַח פְּרָט, כְּדֵין אִקְרֵי בֵּן רְחִימָא דִּילֵיהּ, כְּבֵן דְּחָפִישׂ בִּגְנִיזוֹי, בְּכָל רָזִין דְּבֵיתֵיהּ.

תרגום

בִּשְׁנֵי סוּגִים (שמות אלו) נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל להקב"ה עֲבָדִים, שֶׁכָּתוּב ׳עֲבָדַי הֵם׳ (שם), ׳וְנִקְרָאִים בָּנִים׳, שֶׁכָּתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר הָאָדָם אֶת הקב"ה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָז הוּא נִקְרָא עֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוַת רַבּוֹ, ׳וְאֵין לוֹ׳ רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו וּבְסוֹדוֹת בֵּיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ הָאָדָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אָז נִקְרָא בֵּן, אָהוּב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ בֵּן שֶׁמְּחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו, בְּכָל סוֹדוֹת בֵּיתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בתרין זינין (נ"א שמהן אלין) אקרון ישראל לקודשא בריך הוא, עבדים, דכתיב ׳עבדי הם׳. ואקרון בנים, דכתיב ׳בנים אתם ליהו"ה אלהיכם׳ (דברים יד, א). בזמנא דידע ליה בר נש לקודשא בריך הוא באורח כלל, כדין אקרי עבד דעביד פקודא דמאריה, ולית ליה רשו לחפשא בגניזוי וברזין דביתיה. בזמנא דידע ליה בר נש בארח פרט, כדין אקרי בן רחימא דיליה, כבן דחפיש בגניזוי, בכל רזין דביתיה.

התרגום: בשני סוגים (שמות אלו) נקראים ישראל להקב"ה עבדים, שכתוב ׳עבדי הם׳ (שם), ׳ונקראים בנים׳, שכתוב ׳בנים אתם לה' אלהיכם׳ (דברים יד, א). בזמן שמכיר האדם את הקב"ה בדרך כלל, אז הוא נקרא עבד שעושה מצות רבו, ׳ואין לו׳ רשות לחפש בגנזיו ובסודות ביתו. בזמן שמכיר אותו האדם בדרך פרט, אז נקרא בן, אהוב שלו, כמו בן שמחפש בגנזיו, בכל סודות ביתו.

מן המפרשים

אור החמה: בזמנא דידע ליה בר נש לקב"ה הענין בקצרה כי כל איש ישר' יש לו נפש רוח ונשמה מבי"ע וזהו עבד בעוד שהוא עובד קונו ע"ד הפשט שאינו מכיר מבוראו רק פשטי הדברים וכן בתפלתו בכוונתו לייחד בורא עול' דהיינו אירח כלל אף אם יעמיק לדעת אמתת…

הסולם: בתרין זינין אקרון וכו׳: בשני אופנים נקראים ישראל להקב״ה, נקראים עבדים, שכתוב, עבדי הם. ונקראים בנים, שכתוב, בנים אתם לה׳ אלקיכם. כי בזמן שאדם יודע את הקב״ה בדרך כלל, נקרא עבד שעושה מצות אדונו, ואין לו רשות לחפש באוצרות ובסודות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר