׳כי לי בני ישראל עבדים׳
עבודת העבד וידיעת הבן
מצות העבודה בכל מיניה - במקדש, בתפילה ובמצוות התורה
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, נה). מִצְוָה לַעֲבֹד בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּמִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ בְּכָל אוֹתָן עֲבוֹדוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת עֲבוֹדָה,יוכלל במצוה זו כמה מצות כהנים בעבודתם לוים בדוכנם ושוערים ישראל במעמדם ותפלתם דהיינו עבודה לבר ממקדש ואפי' עסק הרמ"ח מצות הכל יוכלל בלשון עבודה בִּתְפִלָּה, לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל נִקְרָא עֲבוֹדָה, כלל הכל הוא עבודת ה' ופרטי המצוות הם רמ''ח עשה ושס''ה ל''ת כְּעֶבֶד שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר רַבּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ.
בלשון הזוהר
׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְגוֹ'׳ (ויקרא כה, נה). פִּקּוּדָא לַעֲבוֹד בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה בַּמִקְדָּשׁ, וּלְבַר מִמִּקְדָשׁ, בְּכָל אִינּוּן פּוּלְחָנִין דְּאִקְרֵי עֲבוֹדָה, בִּצְלוֹתָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בָּתַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּכֹלָּא אִקְרֵי עֲבוֹדָה, כְּעֶבֶד דְּאִשְׁתְּדַּל בָּתַר מָארֵיהּ, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
׳אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים׳ - הטעם שנקראו עבדים
מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל קָרָא לָהֶם עֲבָדִים, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם׳ (ויקרא כה, נה) - מָה הַטַּעַם הֵם עֲבָדִים? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (שמות כ, ב) - לַעֲבֹד אוֹתוֹ כְּעֶבֶד שֶׁעוֹבֵד אֶת רַבּוֹ שֶׁפָּדָה אוֹתוֹ מִמָּוֶת, וְשֶׁפָּדָה אוֹתוֹ מִכָּל הָרָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל קָרֵי לוֹן עֲבָדִים, דִּכְתִּיב ׳כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם׳ (ויקרא כה, נה) - מַאי טַעֲמָא אִינּוּן עֲבָדִים. בְּגִין דִּכְתִּיב ׳אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ - וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בְּעֶשֶׂר אֲמִירָן לְבָתַר, דִּכְתִיב ׳אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (שמות כ, ב) - לְמִפְלַח לֵיהּ כְּעֶבֶד דְּפָלַח לְמָארֵיהּ דְּפָרִיק לֵיהּ מִן מוֹתָא, דְּפָרִיק לֵיהּ מִכָּל בִּישִׁין דְּעָלְמָא.
המכיר בדרך כלל עבד - והמכיר בדרך פרט בן
בִּשְׁנֵי סוּגִים (שמות אלו) ׳נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל להקב"ה עֲבָדִים, שֶׁכָּתוּב עֲבָדַי הֵם׳ (שם)׳, וְנִקְרָאִים בָּנִים, שֶׁכָּתוּב׳ (דברים יד) ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳. בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר הָאָדָם אֶת הקב"ה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָז הוּא נִקְרָא עֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוַת רַבּוֹ, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו וּבְסוֹדוֹת בֵּיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ הָאָדָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אָז נִקְרָא בֵּן, אָהוּב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ בֵּן שֶׁמְּחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו, בְּכָל סוֹדוֹת בֵּיתוֹ.
בלשון הזוהר
בִּתְרֵין זִינִין (נ"א שמהן אלין) אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲבָדִים, דִּכְתִיב ׳עֲבָדַי הֵם׳. וְאִקְרוּן בָּנִים, דִּכְתִיב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַח כְּלָל, כְּדֵין אִקְרֵי עֶבֶד דְּעָבִיד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְחַפְּשָׂא בְּגְנִיזוֹי וּבְרָזִין דְּבֵיתֵיהּ. בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ בְּאֹרַח פְּרָט, כְּדֵין אִקְרֵי בֵּן רְחִימָא דִּילֵיהּ, כְּבֵן דְּחָפִישׂ בִּגְנִיזוֹי, בְּכָל רָזִין דְּבֵיתֵיהּ.
׳בני בכרי ישראל׳ - ואל יוציא עצמו מכלל עבד
וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָא בֵּן, בֵּן בְּכוֹר להקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד) ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, אַל יוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָל שֶׁל עֶבֶד, לַעֲבֹד אֶת אָבִיו בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהֵן כְּבוֹד אָבִיו׳. וְכָךְ צָרִיךְ לְכָל בֶּן אָדָם לִהְיוֹת בֵּן לְגַבֵּי אָבִיו, לְחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו וְלָדַעַת סוֹדוֹת בֵּיתוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֵיהֶם, וְלִהְיוֹת עֶבֶד לְגַבֵּי אָבִיו.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּאִקְרֵי בֵּן בְּרָא בּוּכְרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד, כב), לָא יִפּוּק גַּרְמֵיהּ מִכְּלָלָא דְּעֶבֶד, לְמִפְלַח לַאֲבוּי בְּכָל פּוּלְחָנִין דְּאִינּוּן יְקָרָא דַּאֲבוֹי. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְכָל בַּר נָשׁ לְמֶהֱוִי לְגַבֵי אֲבוֹי בֵּן, לְחַפְּשָׂא בִּגְנִיזוֹי וּלְמִנְדַּע רָזִין דְּבֵיתֵיהּ, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא אֲבַתְרַיְיהוּ. וּלְמֶהֱוֵי לְגַבֵּי אֲבוֹי עֶבֶד.
סוד עבד ובן
שתי דרגות המהימנותא שאדם מתעטר בהן
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.