ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 22: ׳ויהי בנסע הארון׳ - נ ההפוכה ופני השכינה לישראל › פיסקה 4 (קנה ע"א)

׳קומה ה'׳ - חזרת פני נ לישראל בשעת הנסיעה

בהעלותך · ׳ויהי בנסע הארון׳ - נ ההפוכה ופני השכינה לישראל · מאמר 22 · פיסקה 4 · דף קנה ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא כַּד אֲרוֹנָא הֲוָה נָטִיל, מֹשֶׁה אָמַר ׳קוּמָה יהו"ה׳, לָא תִּשְׁבּוֹק לוֹן, אַהְדָּר אַנְפָּךְ לְגַבָּן, כְּדֵין נוּ"ן אִתְהַדָּר לְגַבַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דָּא כְּמַאן דִּמְהַדָּר אַנְפֵּיה לְמַאן דְּרָחִים. וְכַד הֲוָה שָׁארֵי אֲרוֹנָא (וישראל) לְמִשְׁרֵי, כְּדֵין אַהְדָּר נוּן אַנְפּוֹי מִיִשְׂרָאֵל, וְאִתְהַדָּר לְגַבֵּי אֲרוֹנָא, וּבְכֹלָּא אִתְהַדָּר.

תרגום

וְעַל כָּךְ, כְּשֶׁהָאָרוֹן הָיָה נוֹסֵעַ, מֹשֶׁה אָמַר קוּמָה ה', לֹא תַעֲזֹב אוֹתָם, הַחֲזֵר פָּנִים אֵלֵינוּ, וְאָז נוּ"ן חוֹזֶרֶת לְגַבֵּיהֶם כְּצוּרָה זוֹ, כְּמִי שֶׁמַּחֲזִיר פָּנָיו לְמִי שֶׁאוֹהֵב. וּכְשֶׁהָיָה מַתְחִיל הָאָרוֹן (וְיִשְׂרָאֵל) לִשְׁרוֹת, אָז הֶחֱזִירָה נוּ"ן פָּנֶיהָ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָחְזְרָה לְגַבֵּי הָאָרוֹן, וּבַכֹּל הָחֳזַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא כד ארונא הוה נטיל, משה אמר ׳קומה יהו"ה׳, לא תשבוק לון, אהדר אנפך לגבן, כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. וכד הוה שארי ארונא (וישראל) למשרי, כדין אהדר נון אנפוי מישראל, ואתהדר לגבי ארונא, ובכלא אתהדר.

התרגום: ועל כך, כשהארון היה נוסע, משה אמר קומה ה', לא תעזב אותם, החזר פנים אלינו, ואז נו"ן חוזרת לגביהם כצורה זו, כמי שמחזיר פניו למי שאוהב. וכשהיה מתחיל הארון (וישראל) לשרות, אז החזירה נו"ן פניה מישראל, והחזרה לגבי הארון, ובכל החזר.

מן המפרשים

מקדש מלך: כדין אהדר נו"ן אנפוי מישראל פירוש שאחר חנייתם החזירה פניה כולה לצד הארון. ולכך הקשה לו ר"ש ואמר אלעזר ודאי הכי הוא ר"ל שפיר קאמרת בנו"ן הראשונה. אבל בשנית אם כדבריך הו"לל נו"ן שנייה כדרך שהיא כתובה בתורה כיון שהחזיר' כל פניה…

אור החמה: וכד הוי שארי ארונא וכו'. הענין דר' אלעזר סבירא ליה כי פרשת ויהי בנסוע הוא הארון בעצמו ומה שמכאן ומכאן הם ישראל. והנה בפרשה ראשונה הנו"ן חוזרת פניה מהארון לישראל והיינו שפני הנו"ן לפרשה הקודמת שהם ישראל ואחוריה לפרשת ויהי בנסוע…

אור יקר: ועל דא כד האי נטלא כלומר בין לשם באר דהיינו שפע מועט כאשר נבאר, בין לשם ים דהיינו שפע מרובה, לשתי הבחינות כד האי מלכות על ידי היסוד.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר