ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 22: ׳ויהי בנסע הארון׳ - נ ההפוכה ופני השכינה לישראל › פיסקה 3 (קנה ע"א)

נ׳ הנוסעת עם הארון- פניה לישראל כעופר האילים

בהעלותך · ׳ויהי בנסע הארון׳ - נ ההפוכה ופני השכינה לישראל · מאמר 22 · פיסקה 3 · דף קנה ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אֲרוֹנָא הֲוָה נָטַל קַמַּיְיהוּ אֹרֵחַ תְּלָתָא יוֹמִין, נ לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, וְנָטִיל עִמֵּיהּ. וּמִגּוֹ רְחִימוּ דִּלְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, אַהְדָּר אַנְפּוֹי וְאִסְתְּחַר מִלְּגַבֵּי אֲרוֹנָא, כְּהַאי אַיָּילָא דְּעָזַלְתָּא, כַּד אִיהוּ אָזִיל, אַהְדָּר אַפּוֹי לַאֲתָר דְּנָפִיק. וְעַל דָּא בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן, נוּ"ן אַסְחַר אַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְכַתְפֵי גּוּפָא לְגַבֵּי אֲרוֹנָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, הָאָרוֹן הָיָה נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, נ' לֹא הָיְתָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, וְנוֹסַעַת עִמּוֹ. וּמִתּוֹךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר פָּנָיו וּמִסְתּוֹבֵב מִלְּגַבֵּי הָאָרוֹן, כְּמוֹ עֹפֶר הָאַיָּלִים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, מַחֲזִיר פָּנָיו לַמָּקוֹם שֶׁמִּשָּׁם יָצָא. וְעַל כֵּן בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, נוּ"ן מְסוֹבֶבֶת פָּנִים לְמוּל יִשְׂרָאֵל, וְכִתְפֵי הַגּוּף לְגַבֵּי הָאָרוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, נ לא הוה מתפרש מניה, ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל, אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא, כהאי איילא דעזלתא, כד איהו אזיל, אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא בנסוע הארון, נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא.

התרגום: בא ראה, הארון היה נוסע לפניהם דרך שלשה ימים, נ' לא היתה נפרדת ממנו, ונוסעת עמו. ומתוך אהבת ישראל מחזיר פניו ומסתובב מלגבי הארון, כמו עפר האילים, כשהוא הולך, מחזיר פניו למקום שמשם יצא. ועל כן בנסע הארן, נו"ן מסובבת פנים למול ישראל, וכתפי הגוף לגבי הארון.

מן המפרשים

הסולם: ת"ח ארונא הוה נגזל וכו': בוא וראה, הארון היה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים הנ' שהיא השכינה, לא היתה נפרשת ממנו, ונוסעת עמו. ומתוך אהבתם של ישראל החזיר פניו לישראל, ומסבכת עצמה מן הארון. כאותה אילה הצעירה כשהיא הולכת היא מחזרת פניה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר