רשם הדם שעל הפתח - ומקום המשחית בליל הפסח
בהעלותך · ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ - חירות ישראל, מעשה השופר והארת הנרות · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף קמט ע"א
לשון הזוהר
מַאי טַעְמָא. הָא אוּקְמוּהָ בְּגִין דְּאִיהוּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וּמְחַבְּלָא כַּד אִיהוּ נָפִיק, וְחָמֵי הַהוּא דָּמָא דְּהֲוָה רָשִׁים עַל הַהוּא פִּתְחָא, חָיִיס עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח וְגוֹ'׳ - הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי וְקָטִיל בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, וְלֹא שְׁלִיחַ אַחֲרָא, רְשִׁימָא דָּא דְּעַל פִּתְחָא לָמָּה, וְהָא כֹּלָּא גַּלֵי קַמֵּיהּ. וְתוּ, מַהוּ ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית׳, וְלֹא יַשְׁחִית מִבָּעֵי לֵיהּ.
תרגום
מָה הַטַּעַם? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֹשֶׁם קָדוֹשׁ, וְהַמַּשְׁחִית כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא וְרוֹאֶה אוֹתוֹ דָם שֶׁהָיָה רָשׁוּם עַל אוֹתוֹ פֶּתַח, חָס עַל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְגוֹ'׳ (שמות יב, כג). כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, אִם הקב"ה בָּא וְהָרַג בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא שָׁלִיחַ אַחֵר, רֹשֶׁם זֶה שֶׁעַל הַפֶּתַח לְשֵׁם מָה, וַהֲרֵי הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו? וְעוֹד, מַה זֶּה ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית׳? וְלֹא יַשְׁחִית צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת!
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי טעמא. הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק, וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא, חייס עלייהו דישראל, הדא הוא דכתיב ׳ופסח יהו"ה על הפתח וגו'׳ - הכא אית לאסתכלא, אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים, ולא שליח אחרא, רשימא דא דעל פתחא למה, והא כלא גלי קמיה. ותו, מהו ׳ולא יתן המשחית׳, ולא ישחית מבעי ליה.
התרגום: מה הטעם? הרי פרשוה, משום שהוא רשם קדוש, והמשחית כשהוא יוצא ורואה אותו דם שהיה רשום על אותו פתח, חס על ישראל. זהו שכתוב ׳ופסח ה' על הפתח וגו'׳ (שמות יב, כג). כאן יש להסתכל, אם הקב"ה בא והרג בארץ מצרים ולא שליח אחר, רשם זה שעל הפתח לשם מה, והרי הכל גלוי לפניו? ועוד, מה זה ׳ולא יתן המשחית׳? ולא ישחית צריך לו להיות!
מן המפרשים
מקדש מלך: בגין דאיהו רשימא קדישא: נ"ב הר"מק כתב בג' טיפות הם ג' יודין והם שם ב' דע"ב ו' ו' ו' י' י' י' ולי נראה שהציור הוא כזה ה שהם בסוד ה אחרונה דהו"יה בסוד נערה עכ"ל: וה' הוא ובית דינו: פי' מ' וחילותיה ולכך כיון שהחילות היו שם לכך…
הסולם: מ"ט. הא אוקמוה וכו': מהו הטעם שרשמו הדם על המשקוף וב' המזוזות. הרי העמידוהו. משום שהוא רושם קדוש, והמחבל, כשיצא וראה אותו הדם שהיה רשום על הפתח רחם על ישראל. ז"ש ופסח ה' על הפתח וגו'. כאן יש להסתכל, אם הקב"ה בא והרג בארץ מצרים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: