ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 13: ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני › פיסקה 7 (קנג ע"א)

מצות פסח שני לנדחים - וזמן המהימנותא שולט בניסן

בהעלותך · ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני · מאמר 13 · פיסקה 7 · דף קנג ע"א

לשון הזוהר

רעיא מהימנא פִּקּוּדָא לְמֶעְבַּד פֶּסַח שֵׁנִי, עַל אִינּוּן דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ בִּמְסָאֲבוּ אַחֲרָא. אִי רָזָא דְּפֶסַח, רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָאלִין בָּהּ, שַׁלְטָא בְּנִיסָן, וּכְדֵין אִיהוּ זִמְנָא לְחֶדְוָה, אֵיךְ יַכְלִין אִלֵּין דְּלָא יָכִילוּ, אוֹ דְּאִסְתְּאָבוּ, לְמֶעְבַּד בְּיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא אַעְבָּר זִמְנָא.

תרגום

מִצְוָה לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי עַל אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָכְלוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ בְטֻמְאָה אַחֶרֶת. אִם סוֹד הַפֶּסַח סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִים בָּהּ, שׁוֹלֵט בְּנִיסָן, וְאָז הוּא זְמַן לְשִׂמְחָה, אֵיךְ יָכְלוּ אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָכְלוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ לַעֲשׂוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי עָבַר הַזְּמַן?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רעיא מהימנא פקודא למעבד פסח שני, על אינון דלא יכילו, או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח, רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה, שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה, איך יכלין אלין דלא יכילו, או דאסתאבו, למעבד בירחא תניינא, דהא אעבר זמנא.

התרגום: מצוה לעשות פסח שני על אלו שלא יכלו או שנטמאו בטמאה אחרת. אם סוד הפסח סוד המהימנותא שישראל נכנסים בה, שולט בניסן, ואז הוא זמן לשמחה, איך יכלו אלה שלא יכלו או שנטמאו לעשות בחדש השני, שהרי עבר הזמן?

מן המפרשים

אור החמה: קנב: רעיא מהימנא למעבד פסח שני וכו' אלא כיון דכ"י מתעטרא וכו' שהם עטרות הרבה כל אותם התיקונים שהיא מתעטרת מיום י"ד שהוא עיקר הפסח ותיקונו ואכילתו בט"ו והולכת ומתעטרת כל הז' ימי הפסח עד יום כ"א בניסן שנעשה נס הים ששם נתעטרה…

הסולם: פקודא למעבד פסח שני וכו' : מצוה שיעשו פסח שני על אלו שלא יכלו לעשות הפסח במועדו, שהיו בדרך רחוקה. או שנטמאו בטומאה אחרת. שואל, אם סוד הפסח שהוא סוד האמונה שישראל נכנסו בה, שולטת בחדש ניסן, ואז הוא הזמן לשמחה, איך אלו שלא יכלו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר