ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 13: ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני › פיסקה 8 (קנג ע"א)

שלושים יום שהמטרוניתא בעטרותיה - והכרוז לבוא קודם נעילת השערים

בהעלותך · ׳ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׳ - המטמא עצמו נדחה לפסח שני · מאמר 13 · פיסקה 8 · דף קנג ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא כֵּיוָן דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְרָא בְּעִטְרָהָא בְּנִיסָן, לָא אִתְעֲדִיאַת כִּתְרָהָא וְעִטְרָהָא מִנָּהּ תְּלָתִין יוֹמִין. וְכָל אִינּוּן ל' יוֹמִין מִן יוֹמָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִפֶּסַח יָתְבָא מַטְרוֹנִיתָא בְּעִטְרָהָא, וְכָל חֵילָאָה בְּחֶדְוָה. מַאן דְּבָעֵי לְמֵחֱמֵי לְמַטְרוֹנִיתָא, יָכִיל לְמֵחֱמֵי. כָּרוֹזָא כָּרִיז: כָּל מַאן דְּלָא יָכִיל לְמֵחֱמֵי מַטְרוֹנִיתָא, יֵיתֵי וְיֶחְמֵי עַד לָא יִנְעֲלוּן תַּרְעֵיה. אֵימָתַי כָּרוֹזָא כָּרִיז. ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר׳ לְיַרְחָא תִּנְיָינָא, דְּהָא מִתַּמָּן עַד שִׁבְעָה יוֹמִין, תַּרְעִין פְּתִיחָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִנְעֲלוּן תַּרְעֵי. וְעַל דָּא פֶּסַח שֵׁנִי. (ע"כ) (פקודא דא לספור ספירת העומר צ"ז ע"א) פִּקּוּדָא דָא - שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. וַאֲבַּתְרֵיהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן וּפֶסַח שֵׁנִי לֶאֱכוֹל אוֹתָן כְּמִשְׁפָּטָן. וּטְמֵאִים לִהְיוֹת נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי, דְּאִיהוּ פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה. תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, אִית בְּנֵי נָשָׁא כְּחוּלִין דְּטָהֲרָה, מִסִּטְרָא דְּמִיכָאֵל. וּכְחוּלִין דְּהֶקְדֵשׁ, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגַבְרִיאֵל. כֹּהֵן וְלֵוִי. וְאִית בְּנֵי נָשָׁא דְּאִינּוּן כְּיוֹמִין טָבִין, וְאִינּוּן קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.

תרגום

אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְעַטֶּרֶת בְּעַטְרוֹתֶיהָ בְּנִיסָן, לֹא מַעֲבִירָה כְתָרֶיהָ וְעַטְרוֹתֶיהָ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְכָל אוֹתָם שְׁלֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִפֶּסַח, יוֹשֶׁבֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא בְּעַטְרוֹתֶיהָ, וְכָל חֵילוֹתֶיהָ בְּחֶדְוָה. מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא יוּכַל לִרְאוֹת. הַכָּרוֹז מַכְרִיז: כָּל מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא, יָבֹא וְיִרְאֶה עַד שֶׁלֹּא יִנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים. אֵימָתַי הַכָּרוּז מַכְרִיז? ׳בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי׳ (דברי הימים ב ל, טו) - שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם וְעַד שִׁבְעָה יָמִים הַשְּׁעָרִים פְּתוּחִים. מִכָּאן וָהָלְאָה יִנָּעֲלוּ הַשְּׁעָרִים. וְעַל זֶה פֶּסַח שֵׁנִי. מִצְוָה זוֹ - שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ. וְאַחֲרָיו פֶּסַח רִאשׁוֹן וּפֶסַח שֵׁנִי לֶאֱכֹל אוֹתָם כְּמִשְׁפָּטָן. וּטְמֵאִים לִהְיוֹת נִדְחִים לְפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁהִיא מִצְוָה שְׁלִישִׁית. תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ חֻלִּין שֶׁל טָהֳרָה מִצַּד מִיכָאֵל, וּכְמוֹ חֻלִּין שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, כְּגוֹן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְהֵם מִצַּד גַּבְרִיאֵל. כֹּהֵן וְלֵוִי. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם כְּמוֹ יָמִים טוֹבִים, וְהֵם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן, לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מנה תלתין יומין. וכל אינון ל' יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא, וכל חילאה בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא, יכיל למחמי. כרוזא כריז: כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא, ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז. ׳בארבעה עשר׳ לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין, תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (ע"כ) (פקודא דא לספור ספירת העומר צ"ז ע"א) פקודא דא - שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני, דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה, מסטרא דמיכאל. וכחולין דהקדש, כגון בשר קדש, ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין, ואינון קדש קדשים.

התרגום: אלא כיון שכנסת ישראל מתעטרת בעטרותיה בניסן, לא מעבירה כתריה ועטרותיה ממנה שלשים יום. וכל אותם שלשים יום מיום שיצאו ישראל מפסח, יושבת המטרוניתא בעטרותיה, וכל חילותיה בחדוה. מי שרוצה לראות את המטרוניתא יוכל לראות. הכרוז מכריז: כל מי שלא יכול לראות את המטרוניתא, יבא ויראה עד שלא ינעלו השערים. אימתי הכרוז מכריז? ׳בארבעה עשר לחדש השני׳ (דברי הימים ב ל, טו) - שהרי משם ועד שבעה ימים השערים פתוחים. מכאן והלאה ינעלו השערים. ועל זה פסח שני. מצוה זו - שחיטת הפסח בזמנו. ואחריו פסח ראשון ופסח שני לאכל אותם כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני, שהיא מצוה שלישית. תנאים ואמוראים, יש בני אדם כמו חלין של טהרה מצד מיכאל, וכמו חלין של הקדש, כגון בשר קדש, והם מצד גבריאל. כהן ולוי. ויש בני אדם שהם כמו ימים טובים, והם קדש קדשים.

מן המפרשים

אור החמה: פקידא דא שחיטת הפסח וכו' בחולין דטהרה מסטרא דמיכאל וכו' הענין כי הטהרה מן הימין ע"י הכהן מפני שהלוי שהוא שמאלי נמשך אחר החיצונים שהם לשמאל לכך צריכים טהרה מכל החיצוני' ע"י הימין ואחר שהלוי נטהר מתעורר בו הקדש הקדשים שהוא לשמאל…

הסולם: אלא כיון דכ"י וכו' : ומשיב, אלא כיון שכנסת ישראל, שהיא המלכות, מתעטרת בעטרות שלה, דהיינו במוחין דג"ר, בחדש ניסן, אינה מסירה הכתרים והעטרות ממנה, כל שלשים יום. וכל אלו שלשים יום מיום שיצאו ישראל מפסח, יושבת המטרוניתא בעטרותיה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר