משל לקצין הלובש בגדי כבוד - ושמירת ישראל ימי עלייתם
בא · ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם׳ - זיהוי החמץ ברשות אחרת ויציאה לחירות · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּעָבַד לְחַד בַּר נָשׁ רוּפִינוּס. כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְהַאי דַּרְגָּא, חַדֵּי, וְלָבִישׁ לְבוּשֵׁי יְקַר. לְבָתַר לָא אִצְטְרִיךְ. לְשַׁתָּא אַחֲרָא נָטִיר אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְיָקִירוּ דָּא, וְלָבַשׁ אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְכֵן כָּל שַׁתָּא וְשַׁתָּא כְּהַאי גַּוְונָא יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים שְּׂאוֹר לא יִמָּצֵא׳ - דְּאִינּוּן יוֹמֵי חֶדְוָותָא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לִיקָרָא דָּא, וְנַפְקוּ מִשִּׁעְבּוּדָא אַחֲרָא, וּבְגִין כַּךְ, נַטְרִין בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לְהַאי יְקַר, וְנַפְקוּ מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְעָאלוּ בִּרְשׁוּתָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹאכֵלוּ׳.
תרגום
לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה אָדָם אֶחָד קָצִין. כָּל אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְדַרְגָּה זוֹ שָׂמַח, וְלָבַשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד. אַחַר כָּךְ לֹא צָרִיךְ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שׁוֹמֵר אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְכָבוֹד זֶה, וְלוֹבֵשׁ אוֹתָם בְּגָדִים, וְכָךְ כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא׳ (שמות יב, יט) - שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמִחָה, יָמִים שֶׁעָלוּ לְכָבוֹד זֶה וְיָצְאוּ מִשִּׁעְבּוּד אַחֵר, וְלָכֵן שׁוֹמְרִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלוּ לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְיָצְאוּ מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת וְנִכְנְסוּ בָּרָשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ׳ (שמות יב, טו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: למלכא דעבד לחד בר נש רופינוס. כל אינון יומין דסליק להאי דרגא, חדי, ולביש לבושי יקר. לבתר לא אצטריך. לשתא אחרא נטיר אינון יומין דסליק ליקירו דא, ולבש אינון לבושין, וכן כל שתא ושתא כהאי גוונא ישראל, כתיב, ׳שבעת ימים שאור לא ימצא׳ - דאינון יומי חדוותא, יומין דסליקו ליקרא דא, ונפקו משעבודא אחרא, ובגין כך, נטרין בכל שתא ושתא, יומין דסליקו להאי יקר, ונפקו מרשותא אחרא, ועאלו ברשותא קדישא. ועל דא כתיב, ׳שבעת ימים מצות תאכלו׳.
התרגום: למלך שעשה אדם אחד קצין. כל אותם ימים שעלה לדרגה זו שמח, ולבש בגדי כבוד. אחר כך לא צריך. לשנה אחרת שומר אותם ימים שעלה לכבוד זה, ולובש אותם בגדים, וכך כל שנה ושנה. כך ישראל, כתוב ׳שבעת ימים שאר לא ימצא׳ (שמות יב, יט) - שהם ימי שמחה, ימים שעלו לכבוד זה ויצאו משעבוד אחר, ולכן שומרים בכל שנה ושנה את הימים שעלו לכבוד הזה, ויצאו מרשות אחרת ונכנסו ברשות הקדושה. ועל זה כתוב ׳שבעת ימים מצות תאכלו׳ (שמות יב, טו).
מן המפרשים
הסולם: למלכא דעבד לחד וכו': זה דומה, למלך שעשה אדם אחד לשר. כל אלו הימים שעלה למדרגה הזו, היה שמח ולובש לבושי כבוד. לאחר כך לא היה צריך לזה. לשנה האחרת שמר אלו הימים שעלה לכבוד הזה, ולבש אלו לבושים. וכן כל שנה ושנה. כעין זה ישראל,…
מקור הישועה כוונות שבת א: זוהר בפרשת שמות דף מ' ע"א …שתי אותיות ש"ר מן שאר"ה שהם ב-ב' החניכיים שבהם נתלים שרשי השינים כנ"ל בדרוש השופר. והנה שם ביארנו כי ב' החניכים הם ב' שמות אלהים אלהים והנה בזה ית' מאמר ספר הזוהר בפרשת שמות דף מ' ע"א וז"ל ממעונות…
שער הכוונות: זוהר בפ' שמות דף מ' ע"א …ב' אותיות ש"ר מן שאר"ה שהם בב' החניכיים שבהם נתלי' שרשי השיני' כנ"ל בדרוש השופר. והנה שם ביארנו כי ב' החניכי' הם ב' שמות אלקים אלקים והנה בזה ית' מאמר ספ' הזוהר בפ' שמות דף מ' ע"א וז"ל ממעונות אריות דא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: