׳אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם׳
זיהוי החמץ ברשות אחרת ויציאה לחירות
שאור וחמץ - סוד רשויות אחרות ויציאת ישראל לחירות
וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת׳ (שמות יב, טו)? אֶלָּא כָּךְ בֵּאַרְנוּ, ׳שְׂאוֹר׳ זֶה וּ ׳מַחְמֶצֶת׳ זוֹ הֵן דַּרְגָּה אַחַת, וְכֻלָּם אֶחָד. רָשֻׁיּוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹתָם שַׁלִּיטִים הַמְמֻנִּים עַל שְׁאָר עַמִּים, וְקוֹרְאִים לָהֶם יֵצֶר הָרָע, רְשׁוּת אַחֶרֶת, אֵל נֵכָר, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אַף כָּךְ שְׂאוֹר וּמַחְמֶצֶת וְחָמֵץ, וְהַכֹּל אֶחָד. אָמַר הקב"ה, כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ עֲמַדְתֶּם בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, עֲבָדִים לְעַם אַחֵר. מִכָּאן וָהָלְאָה שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם׳ - ׳כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ׳ - ׳וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ׳.
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת׳ (שמות יב, טו) - אֲנָא הָכִי אוֹקִימְנָא, הַאי שְּׂאוֹר, וְהַאי מַחְמֶצֶת, דַּרְגָּא חַד אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ חַד. רְשׁוּ אוֹחֲרֵי, אִינּוּן שָׁלְטָנִין, דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרֵינָן לְהוּ יֵצֶר הָרָע, רְשׁוּתָא אַחֲרָא, אֵל נֵכָר, אֱלהִים אֲחֵרִים. אוּף הָכִי, שְּׂאוֹר, וּמַחְמֶצֶת, וְחָמֵץ, וְכֹלָּא חַד. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל הָנֵי שָׁנֵי, קַיְימִתוּ בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, עַבְדִין לְעַם אַחֲרָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאַתּוּן בְּנִי חוֹרִין, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם׳ - ׳כָּל מַחְמֶצֶת לא תֹאכֵלוּ׳ - ׳וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ׳.
טעם שבעת הימים - כפי חיוב האדם להראות חירותו
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ אָז גַּם כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה, לָמָּה ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ (שמות יב, יט), שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם׳ - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ וְלֹא יוֹתֵר? אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁהִתְחַיֵּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בֶּן חוֹרִין - כָּךְ צָרִיךְ. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִתְחַיֵּב - לֹא צָרִיךְ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי כָּל יְמֵי שַׁתָּא נָמֵי, אֲמַאי שִׁבְעַת יוֹמִין, דִּכְתִּיב ׳שִׁבְעַת יָמִים שְּׂאוֹר לא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם׳ (שמות יב, יט) - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ וְלָא יַתִּיר. אֲמַר לֵיהּ, כָּל זִמְנָא דְּאִתְחַיָּיב בַּר נָשׁ לְאִתְחֲזָאָה גַּרְמֵיהּ בֶּן חוֹרִין, הָכִי אִצְטְרִיךְ. כָּל זִמְנָא דְּלָא אִתְחַיָּיב לָא אִצְטְרִיךְ.
משל לקצין הלובש בגדי כבוד - ושמירת ישראל ימי עלייתם
לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה אָדָם אֶחָד קָצִין. כָּל אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְדַרְגָּה זוֹ שָׂמַח, וְלָבַשׁ בִּגְדֵי כָבוֹד. אַחַר כָּךְ לֹא צָרִיךְ. לְשָׁנָה אַחֶרֶת שׁוֹמֵר אוֹתָם יָמִים שֶׁעָלָה לְכָבוֹד זֶה, וְלוֹבֵשׁ אוֹתָם בְּגָדִים, וְכָךְ כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא׳ - שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, יָמִים שֶׁעָלוּ לְכָבוֹד זֶה וְיָצְאוּ מִשִּׁעְבּוּד אַחֵר, וְלָכֵן שׁוֹמְרִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֶת הַיָּמִים שֶׁעָלוּ לַכָּבוֹד הַזֶּה, וְיָצְאוּ מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת וְנִכְנְסוּ בָּרָשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ׳.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּעָבַד לְחַד בַּר נָשׁ רוּפִינוּס. כָּל אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְהַאי דַּרְגָּא, חַדֵּי, וְלָבִישׁ לְבוּשֵׁי יְקַר. לְבָתַר לָא אִצְטְרִיךְ. לְשַׁתָּא אַחֲרָא נָטִיר אִינּוּן יוֹמִין דְּסָלִיק לְיָקִירוּ דָּא, וְלָבַשׁ אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְכֵן כָּל שַׁתָּא וְשַׁתָּא. כְּהַאי גַּוְונָא יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים שְּׂאוֹר לא יִמָּצֵא׳ - דְּאִינּוּן יוֹמֵי חֶדְוָותָא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לִיקָרָא דָּא, וְנַפְקוּ מִשִּׁעְבּוּדָא אַחֲרָא, וּבְגִין כַּךְ, נַטְרִין בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא, יוֹמִין דְּסָלִיקוּ לְהַאי יְקַר, וְנַפְקוּ מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְעָאלוּ בִּרְשׁוּתָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹאכֵלוּ׳.
׳לחם עני׳
סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.