ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 10: ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח › פיסקה 1 (מ ע"א)

מצה - דין קדוש הנאחז בשם כפי פגימת הלבנה

בא · ׳לחם עני׳ - סוד פגימת הלבנה פריעת הברית ומשמרת שה הפסח · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף מ ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כְּתִיב, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מַרְאֹת אֱלהִים׳ (יחזקאל א, א) - וְלָמָּה אִתְקְרֵי מַצַּת. דִּינָא, (רכ"ג ב') דִּינָא קַדִּישָׁא, דִּינָא דְּאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דִּינָא דְּלָא הֲוָה תַּקִּיפָא כָּל הַהוּא זִמְנָא בְּגַוַויְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא קַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְעַל דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, ׳לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג) כְּתִיב.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַצַּת כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מַרְאֹת אֱלֹהִים׳ (יחזקאל א, א) - וְלָמָּה נִקְרְאוּ מַצַּת? דִּין, דִּין קָדוֹשׁ, דִּין שֶׁנֶּאֱחָז בַּשֵּׁם הַקָדוֹשׁ, דִּין שֶׁלֹּא הָיָה קָשֶׁה כָּל אוֹתוֹ זְמַן בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגָם, וְעַל שֶׁעוֹמֶדֶת הַלְּבָנָה בִּפְגִימָתָהּ כָּתוּב ׳לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, מצת כתיב, כמה דאת אמר, ׳מראת אלהים׳ (יחזקאל א, א) - ולמה אתקרי מצת. דינא, (רכ"ג ב') דינא קדישא, דינא דאתאחדא בשמא קדישא, דינא דלא הוה תקיפא כל ההוא זמנא בגווייהו דישראל, דהא קיימא סיהרא בפגימותא, ועל דקיימא סיהרא בפגימותא, ׳לחם עני׳ (דברים טז, ג) כתיב.

התרגום: אמר רבי שמעון, מצת כתוב, כמו שנאמר ׳מראת אלהים׳ (יחזקאל א, א) - ולמה נקראו מצת? דין, דין קדוש, דין שנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה קשה כל אותו זמן בתוך ישראל, שהרי הלבנה עומדת בפגם, ועל שעומדת הלבנה בפגימתה כתוב ׳לחם עני׳ (דברים טז, ג).

מן המפרשים

יהל אור: פרשת בראשית דף מ' ע"א (ח"א מ, א) "מדורא קדמאה לתתא הוא אתר בי חשיך דלא נהיר כו'" אמר כאן מדורא דקיימא בנהירו: לאתערט' בדרגוי. ר"ל בהיכלין שלמעלה. ומפרש ואזיל באינון דרגין דכתיב כו' : דכתיב ויראו את אלהי ישראל. הם אלו היכלין כמש"ל:

אור החמה: דינא דלא הוה תקיפא. השתא קא דריש משמעות המלה דמלת מצות ר"ל מריבה כמו קום ריב את ההרים כדרך האדם שמריב עם חברו בדיבור לא ע"י כלי זיין. ה"ג בגווייהו דישראל דהא קיימא סיהרא. נתן טעם למציאת המריבה בעצמה למה ואמר:

מהרח"ו: מצת דינא מצת דינא. תרגום 'מריבה' מצותא (אונקלוס בראשית יג ז) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר