שאור וחמץ - סוד רשויות אחרות ויציאת ישראל לחירות
בא · ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם׳ - זיהוי החמץ ברשות אחרת ויציאה לחירות · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת׳ - אֲנָא הָכִי אוֹקִימְנָא, הַאי שְּׂאוֹר, וְהַאי מַחְמֶצֶת, דַּרְגָּא חַד אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ חַד. רְשׁוּ אוֹחֲרֵי, אִינּוּן שָׁלְטָנִין, דִּמְמָנָן עַל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרֵינָן לְהוּ יֵצֶר הָרָע, רְשׁוּתָא אַחֲרָא, אֵל נֵכָר, אֱלהִים אֲחֵרִים. אוּף הָכִי, שְּׂאוֹר, וּמַחְמֶצֶת, וְחָמֵץ, וְכֹלָּא חַד. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל הָנֵי שָׁנֵי, קַיְימִתוּ בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, עַבְדִין לְעַם אַחֲרָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאַתּוּן בְּנִי חוֹרִין, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם׳ - ׳כָּל מַחְמֶצֶת לא תֹאכֵלוּ׳ - ׳וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ׳.
תרגום
וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל׳ (שמות יב, טו) - מַחְמֶצֶת? אֶלָּא כָּךְ בֵּאַרְנוּ, שְׂאוֹר זֶה וּמַחְמֶצֶת זוֹ הֵן דַּרְגָּה אַחַת, וְכֻלָּם אֶחָד. רָשֻׁיּוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹתָם שַׁלִּיטִים הַמְמֻנִּים עַל שְׁאָר עַמִּים, וְקוֹרְאִים לָהֶם יֵצֶר הָרָע, רְשׁוּת אַחֶרֶת, אֵל נֵכָר, אֱלֹהִים אֲחֵרִים - אַף כָּךְ שְׂאוֹר וּמַחְמֶצֶת וְחָמֵץ, וְהַכֹּל אֶחָד. אָמַר הקב"ה, כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ עֲמַדְתֶּם בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, עֲבָדִים לְעַם אַחֵר. מִכָּאן וָהָלְאָה שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין, ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם׳ - ׳כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ׳ (שמות יב, כ) - ׳וְלֹא יֵרָאֶה לְךְ חָמֵץ׳ (שמות יג, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והיינו דאמר רבי שמעון, מאי דכתיב, ׳אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כי כל אוכל מחמצת׳ - אנא הכי אוקימנא, האי שאור, והאי מחמצת, דרגא חד אינון, וכלהו חד. רשו אוחרי, אינון שלטנין, דממנן על שאר עמין, וקרינן להו יצר הרע, רשותא אחרא, אל נכר, אלהים אחרים. אוף הכי, שאור, ומחמצת, וחמץ, וכלא חד. אמר קודשא בריך הוא, כל הני שני, קיימתו ברשותא אחרא, עבדין לעם אחרא. מכאן ולהלאה דאתון בני חורין, ׳אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם׳ - ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ - ׳ולא יראה לך חמץ׳.
התרגום: והינו שאמר רבי שמעון, מה זה שכתוב ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם, כי כל אכל׳ (שמות יב, טו) - מחמצת? אלא כך בארנו, שאור זה ומחמצת זו הן דרגה אחת, וכלם אחד. רשיות אחרות, אותם שליטים הממנים על שאר עמים, וקוראים להם יצר הרע, רשות אחרת, אל נכר, אלהים אחרים - אף כך שאור ומחמצת וחמץ, והכל אחד. אמר הקב"ה, כל השנים הללו עמדתם ברשות אחרת, עבדים לעם אחר. מכאן והלאה שאתם בני חורין, ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם׳ - ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ (שמות יב, כ) - ׳ולא יראה לך חמץ׳ (שמות יג, ז).
מן המפרשים
מקדש מלך: וכלהו חד רשו וכו' שאור ומחמצת חמץ וכולא חד. יובן בהקדים מ"ש הרב בסה"כ וז"ל דע כי שאור מחמיץ לאחרים והוא יותר דינים תקיפים מחמץ ולכן יש בו יותר יניקה לחיצונים. והנה שאור הוא במוחין דאימא ש' אלהים דיודי"ן ר' אלהים באחוריים א'…
הסולם: והיינו דאמר ר"ש וכו': והיינו שאמר ר"ש, מ"ש אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל מחמצת. אני כך בארתי, שאור זה ומחמצת זו הם מדרגה אחת, וכולם אחד. רשות אחרת, הם השרים הממונים על שאר העמים, ואנחנו קוראים אותם יצר הרע, רשות…
מקור הישועה כוונות שבת א: זוהר בפרשת שמות דף מ' ע"א …שתי אותיות ש"ר מן שאר"ה שהם ב-ב' החניכיים שבהם נתלים שרשי השינים כנ"ל בדרוש השופר. והנה שם ביארנו כי ב' החניכים הם ב' שמות אלהים אלהים והנה בזה ית' מאמר ספר הזוהר בפרשת שמות דף מ' ע"א וז"ל ממעונות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: