ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 7: ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק › פיסקה 9 (לט ע"ב)

זכות יעקב עצמו - הדבר תלוי בו ולא בלבושים

בא · ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק · מאמר 7 · פיסקה 9 · דף לט ע"ב

לשון הזוהר

וְכֹלָּא הֲוָה, וְגַּן עֵדֶן דְּעָאל עִמֵּיהּ וּבַרְכֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ לָא תָּלָה מִלָּה בִּלְבוּשִׁין, אֶלָּא בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ, דְּחָמָא דְּבֵיהּ הֲוָה תַּלְיָא מִלָּה (ס"א ו' אות הוה לאתברכה) וְאִתְחַזֵּי, וּזְכוּתֵיהּ סָלִיק לְאִתְבָּרְכָא, וְעָאל עִמֵּיהּ גַּן עֵדֶן. וּבְגִין כָּךְ כַּד אִתְרָעַם עֵשָׂו, אֲמַר גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. (מלה) אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָא אִצְטְרִיךְ אוֹרַיְיתָא לְמִכְתַּב אֶלָּא ׳מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים׳ - מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּשֵׁירוּתָא דְּסִיהֲרָא הֲוֵי, וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מֵהָכָא, דְּהָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקָשַּׁר מִלָּה.

תרגום

וְהַסֹל הָיָה, וְגַן עֵדֶן שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ וּבֵרְכוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא תָלָה הַדָּבָר בַּלְּבוּשִׁים, אֶלָּא בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ, שֶׁרָאָה שֶׁבּוֹ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי (וְרָאוּי הָיָה לְהִתְבָּרֵךְ) וְנִרְאֶה, וּזְכוּתוֹ עוֹלָה לְהִתְבָּרֵךְ, וְנִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁהִתְרַעֵם עֵשָׂו, אָמַר גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הִצְטָרְכָה תּוֹרָה לִכְתֹּב אֶלָּא ׳מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים׳ (שמות יב, ב) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה תְּחִלַּת הַלְּבָנָה, וְעַל זֶה הַתּוֹרָה הִצְטָרְכָה לִכְתֹּב מִכָּאן, שֶׁהֲרֵי בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשָׁר הַדָּבָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלא הוה, וגן עדן דעאל עמיה וברכיה, ובגין כך לא תלה מלה בלבושין, אלא ביעקב ממש, דחמא דביה הוה תליא מלה (ס"א ו' אות הוה לאתברכה) ואתחזי, וזכותיה סליק לאתברכא, ועאל עמיה גן עדן. ובגין כך כד אתרעם עשו, אמר גם ברוך יהיה. (מלה) אמר רבי יצחק, לא אצטריך אורייתא למכתב אלא ׳מהחדש הזה לכם ראש חדשים׳ - מאי טעמא. משום דשירותא דסיהרא הוי, ועל דא אורייתא הוה אצטריך למכתב מהכא, דהא בקודשא בריך הוא אתקשר מלה.

התרגום: והסל היה, וגן עדן שנכנס עמו וברכו, ומשום כך לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש, שראה שבו היה הדבר תלוי (וראוי היה להתברך) ונראה, וזכותו עולה להתברך, ונכנס עמו גן עדן. ומשום כך, כשהתרעם עשו, אמר גם ברוך יהיה. אמר רבי יצחק, לא הצטרכה תורה לכתב אלא ׳מהחדש הזה לכם ראש חדשים׳ (שמות יב, ב) - מה הטעם? משום שזה היה תחלת הלבנה, ועל זה התורה הצטרכה לכתב מכאן, שהרי בקדוש ברוך הוא נקשר הדבר.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר יצחק לא אצטריך אורייתא וגומר ירצה להתחיל מתחל' מצוה זו ואח"כ יכלול בה מה שיכלול אמנם יפתח במצוה זו מפני שהיא מצות סיהרא תחלת העול' ממטה למעלה שכן דרך כניסת ישראל ולא ממש בסיהרא אלא שירות' דסיהרא פתח כניסה למלכות דהיינו…

הסולם: וכלא הוה וג"ע וכו': והכל היה אצל יעקב, כי מלבד הריח שלו, גם ג"ע נכנס עמו, וע"כ ברכו. וע"כ לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש, שראה שבו תלוי דבר הריח, והוא ראוי וזכותו עולה להתברך, ונכנס עמו הגן עדן. ומשום זה, כשהתרעם עשו, אמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: