׳וירח את ריח בגדיו׳
לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק
בגדי יעקב - כותנות אדם הראשון וגן עדן שנכנס עמו
׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳. יעקב לבוש בבגדי עשו נגש אל אביו, ויצחק הריח בבגדיו וברכופָּתַח וְאָמַר, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כז). ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳ - מַשְׁמָע שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים הָיוּ מַעֲלִים רֵיחַ טוֹב,ולפי נוסח זה לא נעדר מהם אותו ריח לעולם (ס"א: שלא זזו) וְאַחַר כָּךְ זָז מֵהֶם אוֹתוֹ רֵיחַ. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כָּתוּב ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, וְכָתוּב ׳רֵיחַ בְּנִי׳, וְלֹא אָמַר ׳רֵיחַ הַבְּגָדִים׳, אֶלָּא ׳רֵיחַ בְּנִי׳ומשמע שהריח מיוחס ליעקב עצמו ולא לבגדים. אֶלָּא שָׁנִינוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן.היא השכינה הנקראת גן עדן (או"ה) וְשָׁנִינוּ, אוֹתָם בְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן,ובאו לידי נמרוד, ועשו הרגו ונטלם ממנו, והם ׳החמדת׳ שהיו אצל רבקה שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׳ (שם ג, כא), וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.כלומר אדם הראשון כשנתגרש הוציא את הבגדים עמו, ואחר מותו עברו מדור לדור עד שבאו לידי נמרוד, ומידו לעשו, ומעשו ליעקב, ויעקב נתנם במתנה ליוסף, וזהו ׳ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך׳ (או"ה)
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כז). ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳ - מַשְׁמַע דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין הֲווֹ סַלְּקִין רֵיחָא טָבָא, (ס"א: דלא אתעדי) וּלְבַתָר אִתְעָדֵי מִנְּהוֹן הַהוּא רֵיחָא. הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כְּתִיב ׳רֵיחַ בְּגָדָיו׳, וּכְתִיב ׳רֵיחַ בְּנִי׳, וְלָא אָמַר ׳רֵיחַ הַבְּגָדִים׳, אֶלָּא ׳רֵיחַ בְּנִי׳. אֶלָּא תָּאנָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְתָאנָא, אוֹתָן הַבְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעַש יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם׳ (בראשית ג, כא), וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן.
קושיית עלי התאנה - לבושי כבוד מבושמי גן עדן
וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה׳ (בראשית ג, ז), שֶׁאֵלֶּה הָיוּ, אִם כָּךְ לָמָּה כָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים׳, וְכָתוּב ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳, הֲרֵי לֹא הָיוּ אֶלָּא ׳עֲלֵה תְאֵנָה׳? אֶלָּא כְּתַרְגּוּמוֹ: לְבוּשֵׁי כָבוֹד, וְהָיוּ מַעֲלִים רֵיחוֹת מִבֹּשֶׂם שֶׁל גַּן עֵדֶן.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, דִּכְתִּיב ׳וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה׳ (בראשית ג, ז) דְּאִינּוּן הֲווֹ, אִי הָכִי, אֲמַאי כְּתִיב ׳וַיַּעַש ה' אֱלֹהִים׳, וּכְתִיב ׳כָּתְנוֹת עוֹר׳, הָא לָא הֲווֹ אֶלָּא ׳עֲלֵה תְאֵנָה׳. אֶלָּא כְּתַרְגּוּמוֹ: לְבוּשִׁין דִּיקָר, וַהֲווּ סַלְּקִין רֵיחִין מִבּוּסְמָא דְּעֵדֶן.
לבושי אדם וחוה - נעשו בשם מלא כשמים וארץ בהתקיימם
וְשָׁנִינוּ, בְּשֵׁם מָלֵא נַעֲשׂוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים׳, מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשׂוּ בוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְלֹא? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (שם ב, ד)? לֹא קָשֶׁה. זֶה כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ, לֹא נַעֲשׂוּ בְּשֵׁם מָלֵא, פְּרָט לִכְשֶׁהִתְקַיְּמוּ, בְּשֵׁם מָלֵא הִתְקַיְּמוּ.
בלשון הזוהר
וְתַנְיָא, בְּשֵׁם מָלֵא אִתְעָבִידוּ, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַש ה' אֱלֹהִים׳, מַה דְּלָא אִתְעָבִידוּ בֵּיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְלָא. וְהָא כְּתִיב, ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (בראשית ב, ד). לָא קַשְׁיָא. הַאי כַּד אִתְעָבִידוּ, לָא אִתְעָבִידוּ בְּשֵׁם מָלֵא, בַּר כַּד אִתְקַיְימוּ, בְּשֵׁם מָלֵא אִתְקַיְימוּ.
דחיית הדעה שהלבושים לעשו - הרי נקברו עם הזוהר העליון
וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים הָיוּ לְאוֹתוֹ עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁלָּקַח אוֹתָם מִנִּמְרוֹד - כָּךְ בֵּאַרְנוּ. וְהַדָּבָר קָשֶׁה, שֶׁאִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב ׳לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ׳. לְבוּשִׁים לְאָדָם וּלְבוּשִׁים לְחַוָּה. לְבוּשִׁים שֶׁל חַוָּה מַה נַּעֲשׂוּ? וְעוֹד, שֶׁאִם כָּךְ, בַּמֶּה נִקְבְּרוּ? הַאִם תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁהֵם עָזְבוּ וְזָרְקוּ מֵהֶם הַזֹּהַר הָעֶלְיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם הקב"ה?
בלשון הזוהר
וּמַה דְּאָמְרוּ דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין אָתוּ לְהַהוּא רָשָׁע דְּעֵשָׂו, דְּנָסִיב לוֹ מִן נִמְרוֹד - הָכִי אוֹקִימְנָא. וְקַשְׁיָא מִלָּה, דְּאִי הָכִי הָא כְּתִיב ׳לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ׳. לְבוּשִׁין לְאָדָם, וּלְבוּשִׁין לְחַוָּה. לְבוּשִׁין דְּחַוָּה מַה אִתְעָבִידוּ. וְתוּ, דְּאִי הָכִי בְּמַאי אִתְקְבָרוּ. סַלְּקָא דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן שָׁבְקוּ וְרָאמוּ מִנְּהוֹן זֹהֲרָא עִלָּאָה, דְּיָהִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
לבושי אדם וחוה - דמות של מעלה שהקב"ה הלבישם
אֶלָּא אוֹתָם לְבוּשִׁים שֶׁהִתְלַבְּשׁוּ בָהֶם אָדָם וְאִשְׁתּוֹ, לֹא הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם אָדָם אַחֵר, שֶׁבְּאוֹתָם לְבוּשִׁים דָּמוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְאִם תַּעֲלֶה בְּדַעְתְּךְ שֶׁהֵם מֵעַצְמָם הִתְלַבְּשׁוּ בָהֶם - בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיַּלְבִּשֵׁם׳, שהקב"ה הִלְבִּישׁ אוֹתָם, אַשְׁרֵי חֶלְקָם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא אִינּוּן לְבוּשִׁין דְּאִתְלְבָּשׁוּ בְּהוּ אָדָם וְאִתְּתֵיהּ, לָא אִתְלָבַשׁ בְּהוּ בַּר נָשׁ אַחֲרָא, דִּבְאִינּוּן לְבוּשִׁין דָּמוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְאִי סַלְּקָא דַּעְתָּךְ, דְּאִינּוּן אִתְלַבָּשׁוּ מִגַּרְמֵיהוֹן בְּהוּ - תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיַּלְבִּישֵׁם׳, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַלְבִּישׁ לוֹן, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.
התעטפות הקב"ה באור - בריאת שמים וגניזת בגדי המלכות בבשמים
כָּתוּב ׳ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהלים קד, א). וְכָתוּב ׳הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו׳ (שם צו, ו). וְכָתוּב ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה וְגוֹ'׳ (שם קד, ב). כֵּיוָן שֶׁהִתְלַבֵּשׁ (מַה שֶׁהִתְלַבֵּשׁ), עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה. מְלַמֵּד שֶׁהִתְעַטֵּף הקב"ה בָּאוֹר וּבָרָא אֶת הַשָּׁמַיִם. אֶלָּא בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ ׳הַחֲמֻדת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת׳? ׳הַחֲמֻדת׳ - בִּגְדֵי מַלְכוּת בְּמֶשִׁי וְזָהָב, וְדֶרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁגּוֹנְזִים אוֹתָם בִּבְשָׂמִים וְרֵיחוֹת לִכְבוֹד הַלְּבוּשִׁים שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהילים קד, א). וּכְתִיב ׳הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו׳ (תהילים צו, ו). וּכְתִיב ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה וְגוֹ'׳ (תהילים קד, ב). כֵּיוָן דְּאִתְלָבַּשׁ (מַה דְּאִתְלָבַּשׁ) עָבֵד מַה דְּעָבַד. מְלַמֵּד, שֶׁנִּתְעַטָּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹר, וּבָרָא יַת שְׁמַיָּא. אֶלָּא בְּמַאי אוֹקִימְנָא ׳הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת׳. ׳הַחֲמוּדוֹת׳ - בִּגְדֵי מַלְכוּת בְּמֶשִׁי וְזָהָב, וְאָרְחָא דְּעָלְמָא דְּגַנְזֵי לוֹן בְּבוּסְמִין וְרִיחִין, לִיקָרָא דִּלְבוּשֵׁיהוֹן.
ריח הבגדים וריח הבן - מנין ידע יצחק ריח השדה
בֹּא רְאֵה, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳ (בראשית כז, כז) - בַּתְּחִלָּה. וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ אָמַר, ׳רְאֵה רֵיחַ בְּנִי׳ - שֶׁיָּדַע שֶׁבּוֹ הַדָּבָר הָיָה תָּלוּי, שֶׁבִּגְלָלוֹ הֶעֱלָה רֵיחַ. ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ׳ - יהו"ה, וְכִי מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ יִצְחָק רֵיחַ ׳שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ׳ יהו"ה?
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו׳ (בראשית כז, כז) - בַּתְּחִלָּה. וְכַד אַרְגִּישׁ, אָמַר ׳רְאֵה רֵיחַ בְּנִי׳ - דְּיָדַע דְּבֵיהּ הֲוָה תַּלְיָא מִלְּתָא, דִּבְגִינֵיהּ סָלִיק רֵיחָא. ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ׳ - יהו"ה, וְכִי מְנַּיִין הֲוָה יָדַע יִצְחָק רִיחַ ׳שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ׳ יהו"ה.
שדה יצחק - מקום קבוע לתפילה בשכינה סמוך למערה
אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים הֵם, וְהַכֹּל הוּא אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג) - וְכִי לֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אוֹ מָקוֹם אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל? אֶלָּא אוֹתוֹ הַשָּׂדֶה הָיָה ׳אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם׳ - סָמוּךְ לַמְּעָרָה, שֶׁכָּתוּב ׳הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת׳ (בראשית כג, כ). וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה יִצְחָק נִכְנָס אֵלָיו, רָאָה שְׁכִינָה עָלָיו, וְהֶעֱלָה רֵיחוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם, וּקְבָעוֹ לִתְפִלָּתוֹ. וְלָמָּה אַבְרָהָם לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם? מִשּׁוּם שֶׁקְּבִיעוּת שֶׁל מָקוֹם אַחֵר הָיְתָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וְדָבָר אַחֵר רֵיחַ שֶׁרָאָה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְלָמָּה נִקְרָא מוֹרִיָּה? עַל שֵׁם הַמֹּר הַטּוֹב שֶׁהָיָה שָׁם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, תְּרֵין מִלִּין אִינּוּן, וְכֹלָּא הוּא חַד, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג) - וְכִי לָא הֲוָה לֵיהּ בֵּיתָא, אוֹ מָקוֹם אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל. אֶלָּא אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה הָיָה ׳אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם׳ - סָמוּךְ לַמְּעָרָה, דִּכְתִּיב, ׳הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנִי חֵת׳ (בראשית כג, כ). וּבְשַׁעֲתָא דְּהֲוָה יִצְחָק עָאל גַּבֵּיהּ, חָמָא שְׁכִינְתָּא עָלֵיהּ, וְסָלִיק רֵיחִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּבְגִינֵי כַּךְ הֲוָה מְצַלֵּי תַּמָּן, וּקְבָעֵיהּ לִצְלוֹתֵיהּ. וְאַבְרָהָם אֲמַאי לָא הֲוָה מְצַלֵּי תַּמָּן, מִשּׁוּם דִּקְבִיעוּתָא דְּאַתְרָא אַחֲרָא הֲוָה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּמִלָּה אַחֲרָא רֵיחָא דְּחָמָא בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְלָמָּה נִקְרָא מוֹרִיָּה. עַל שֵׁם הַמֹּר הַטּוֹב דְּהֲוָה תַּמָּן.
זכות יעקב עצמו - הדבר תלוי בו ולא בלבושים
וְהַכֹּל הָיָה, וְגַן עֵדֶן שֶׁנִּכְנַס עִמּוֹ וּבֵרְכוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא תָלָה הַדָּבָר בַּלְּבוּשִׁים, אֶלָּא בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ, שֶׁרָאָה שֶׁבּוֹ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי (ס"א: וְרָאוּי הָיָה לְהִתְבָּרֵךְ) וְנִרְאֶה, וּזְכוּתוֹ עוֹלָה לְהִתְבָּרֵךְ, וְנִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁהִתְרַעֵם עֵשָׂו, אָמַר ׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הִצְטָרְכָה תּוֹרָה לִכְתֹּב אֶלָּא ׳מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים׳ (שמות יב, ב) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה תְּחִלַּת הַלְּבָנָה, וְעַל זֶה הַתּוֹרָה הִצְטָרְכָה לִכְתֹּב מִכָּאן, שֶׁהֲרֵי בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשָׁר הַדָּבָר.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא הֲוָה, וְגַּן עֵדֶן דְּעָאל עִמֵּיהּ וּבַרְכֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ לָא תָּלָה מִלָּה בִּלְבוּשִׁין, אֶלָּא בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ, דְּחָמָא דְּבֵיהּ הֲוָה תַּלְיָא מִלָּה (ס"א: ו' אות הוה לאתברכה) וְאִתְחַזֵּי, וּזְכוּתֵיהּ סָלִיק לְאִתְבָּרְכָא, וְעָאל עִמֵּיהּ גַּן עֵדֶן. וּבְגִין כָּךְ כַּד אִתְרָעַם עֵשָׂו, אֲמַר ׳גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָא אִצְטְרִיךְ אוֹרַיְיתָא לְמִכְתַּב אֶלָּא ׳מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים׳ (שמות יב, ב) - מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּשֵׁירוּתָא דְּסִיהֲרָא הֲוֵי, וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מֵהָכָא, דְּהָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקָשַּׁר מִלָּה.
זכר ונוקבא בחודש - השבח לזכר וההתקשרות לישראל בלבד
וְלֹא קָשֶׁה שֶׁלֹּא כָתוּב זֹאת, הַחֹדֶשׁ הַזֹּאת, שֶׁהֲרֵי זֶה וְזֹאת מִתְקַשְּׁרִים כְּאֶחָד. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זָכָר וְנוּקְבָּא כְּאֶחָד, אֵין הַשֶּׁבַח אֶלָּא לַזָּכָר. וְעַל זֶה ׳רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׳ - ׳לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׳ וַדַּאי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָמָּה פַּעֲמַיִם ׳לָכֶם׳? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֵהֶם נִשְׁמָע יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ׳ (דברים לב, ט) - הִתְקַשְּׁרוּת זוֹ ׳לָכֶם׳, וְלֹא לִשְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
וְלָא קַשְׁיָא, דְּלָא כְּתִיב זֹאת, הַחֹדֶשׁ הַזֹּאת, דְּהָא זֶה וְזֹאת כְּחַד מִתְקַשְּׁרִין וּבַאֲתַר דְּאִית בֵּיהּ דְּכָר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, לֵית שְׁבָחָא אֶלָּא לִדְכוּרָא. וְעַל דָּא ׳רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׳ - ׳לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׳ וַדַּאי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ׳לָכֶם׳ תְּרֵי זִמְנֵי לָמָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִנַּיְיהוּ אִשְׁתְּמַע יַתִּיר, כְּמָה דִּכְתִּיב ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ׳ (דברים לב, ט) - אִתְקְשָׁרוּתָא דָּא ׳לָכֶם׳, וְלָא לִשְׁאַר עַמִּין.
׳בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה׳
סוד לקיחת ושחיטת קרבן הפסח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.