ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 7: ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק › פיסקה 8 (לט ע"ב)

שדה יצחק - מקום קבוע לתפילה בשכינה סמוך למערה

בא · ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק · מאמר 7 · פיסקה 8 · דף לט ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא, תְּרֵין מִלִּין אִינּוּן, וְכֹלָּא הוּא חַד, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג) - וְכִי לָא הֲוָה לֵיהּ בֵּיתָא, אוֹ מָקוֹם אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל. אֶלָּא אוֹתָהּ הַשָּׂדֶה הָיָה ׳אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם׳ - סָמוּךְ לַמְּעָרָה, דִּכְתִּיב, ׳הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנִי חֵת׳ (בראשית כג, כ) - וּבְשַׁעֲתָא דְּהֲוָה יִצְחָק עָאל גַּבֵּיהּ, חָמָא שְׁכִינְתָּא עָלֵיהּ, וְסָלִיק רֵיחִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּבְגִינֵי כַּךְ הֲוָה מְצַלֵּי תַּמָּן, וּקְבָעֵיהּ לִצְלוֹתֵיהּ. וְאַבְרָהָם אֲמַאי לָא הֲוָה מְצַלֵּי תַּמָּן, מִשּׁוּם דִּקְבִיעוּתָא דְּאַתְרָא אַחֲרָא הֲוָה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּמִלָּה אַחֲרָא רֵיחָא דְּחָמָא בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְלָמָּה נִקְרָא מוֹרִיָּה. עַל שֵׁם הַמֹּר הַטּוֹב דְּהֲוָה תַּמָּן.

תרגום

אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים הֵם, וְהַכֹּל הוּא אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג) - וְכִי לֹא הָיָה לוֹ בַּיִת אוֹ מָקוֹם אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל? אֶלָּא אוֹתוֹ הַשָּׂדֶה הָיָה ׳אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם׳ (בראשית כה, י) - סָמוּךְ לַמְּעָרָה, שֶׁכָּתוּב ׳הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת׳ - וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה יִצְחָק נִכְנָס אֵלָיו, רָאָה שְׁכִינָה עָלָיו, וְהֶעֱלָה רֵיחוֹת עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם, וּקְבָעוֹ לִתְפִלָּתוֹ. וְלָמָּה אַבְרָהָם לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם? מִשּׁוּם שֶׁקְּבִיעוּת שֶׁל מָקוֹם אַחֵר הָיְתָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וְדָבָר אַחֵר רֵיחַ שֶׁרָאָה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְלָמָּה נִקְרָא מוֹרִיָּה? עַל שֵׁם הַמֹּר הַטּוֹב שֶׁהָיָה שָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא, תרין מלין אינון, וכלא הוא חד, דכתיב, ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג) - וכי לא הוה ליה ביתא, או מקום אחר להתפלל. אלא אותה השדה היה ׳אשר קנה אברהם׳ - סמוך למערה, דכתיב, ׳השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת׳ (בראשית כג, כ) - ובשעתא דהוה יצחק עאל גביה, חמא שכינתא עליה, וסליק ריחין עלאין קדישין, ובגיני כך הוה מצלי תמן, וקבעיה לצלותיה. ואברהם אמאי לא הוה מצלי תמן, משום דקביעותא דאתרא אחרא הוה ליה בקדמיתא, ומלה אחרא ריחא דחמא בהר המוריה. ולמה נקרא מוריה. על שם המר הטוב דהוה תמן.

התרגום: אלא שני דברים הם, והכל הוא אחד, שכתוב ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג) - וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל? אלא אותו השדה היה ׳אשר קנה אברהם׳ (בראשית כה, י) - סמוך למערה, שכתוב ׳השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת׳ - ובשעה שהיה יצחק נכנס אליו, ראה שכינה עליו, והעלה ריחות עליונים קדושים, ומשום כך היה מתפלל שם, וקבעו לתפלתו. ולמה אברהם לא היה מתפלל שם? משום שקביעות של מקום אחר היתה לו בתחלה, ודבר אחר ריח שראה בהר המוריה. ולמה נקרא מוריה? על שם המר הטוב שהיה שם.

מן המפרשים

אור החמה: אלא תרין מילין אינון וכולא וגומר שני שדות שדה חברון ושדה ירושלם אמנם כלא הוה חד שעיקר הרוח מהשכינה מג"ע שהיה שוכן בחברון מערת המכפלה ובירושלם בהר המוריה כדמפרש ואזיל:

הסולם: אלא תרין מלין וכו': ומשיב, אלא ב' דברים הם והכל הוא אחד. שכתוב, ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. והוא אחד עם השדה אשר ברכו ה'. וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל. אלא אותו השדה היה אשר קנה אברהם, סמוך למערת המכפלה, שכתוב, השדה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: