ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 7: ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק › פיסקה 1 (לט ע"א)

בגדי יעקב - כותנות אדם הראשון וגן עדן שנכנס עמו

בא · ׳וירח את ריח בגדיו׳ - לבושי גן עדן ביעקב וריח שדה יצחק · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף לט ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ'. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו מַשְׁמַע דְּאִינּוּן לְבוּשִׁין הֲווֹ סַלְּקִין רֵיחָא טָבָא, (ס"א דלא אתעדי) וּלְבַתָר אִתְעָדֵי מִנְּהוֹן הַהוּא רֵיחָא׳ (בראשית כז, כז). הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כְּתִיב, רֵיחַ בְּגָדָיו, וּכְתִיב ׳רֵיחַ בְּנִי, וְלָא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי׳. אֶלָּא תָּאנָא, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְתָאנָא, אוֹתָן הַבְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעַש יהו"ה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן׳ (בראשית ג, כא).

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי וְגוֹ '׳ (בראשית כז, כז). וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו - מַשְׁמָע שֶׁאוֹתָם לְבוּשִׁים הָיוּ מַעֲלִים רֵיחַ טוֹב, (שלאזזו) וְאַחַר כָּךְ זָז מֵהֶם אוֹתוֹ רֵיחַ. עַכְשָׁו יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כָּתוּב רֵיחַ בְּגָדָיו, וְכָתוּב רֵיחַ בְּנִי, וְלֹא אָמַר רֵיחַ הַבְּגָדִים, אֶלָּא רֵיחַ בְּנִי. אֶלָּא שָׁנִינוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב, נִכְנַס עִמּוֹ גַּן עֵדֶן. וְשָׁנִינוּ, אוֹתָם בְּגָדִים הָיוּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וְהוֹצִיאָם מִגַּן עֵדֶן׳ (שם ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני וגו'. וירח את ריח בגדיו משמע דאינון לבושין הוו סלקין ריחא טבא, (ס"א דלא אתעדי) ולבתר אתעדי מנהון ההוא ריחא׳ (בראשית כז, כז). השתא אית לאסתכלא, כתיב, ריח בגדיו, וכתיב ׳ריח בני, ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני׳. אלא תאנא, כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ותאנא, אותן הבגדים היו של אדם הראשון, דכתיב, ׳ויעש יהו"ה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, והוציאם מגן עדן׳ (בראשית ג, כא).

התרגום: פתח ואמר, ׳וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני וגו '׳ (בראשית כז, כז). וירח את ריח בגדיו - משמע שאותם לבושים היו מעלים ריח טוב, (שלאזזו) ואחר כך זז מהם אותו ריח. עכשו יש להסתכל, כתוב ריח בגדיו, וכתוב ריח בני, ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני. אלא שנינו, כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ושנינו, אותם בגדים היו של אדם הראשון, שכתוב ׳ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם, והוציאם מגן עדן׳ (שם ג).

מן המפרשים

מקדש מלך: תאנא כיון שנכנס יעקב וכו' קשה דזה אינו שייך לתירוץ הקושיא שהקשה כתיב ריח בגדיו וכתיב ריח בני ועיקר התירוץ הוא לקמן אחורי הדף שאמר ת"ח וירח את ריח בגדיו בתחלה וכד ארגיש אמר ראה ריח בני וכו'. וא"כ מה שייך ענין זה לכאן. וי"ל כדי…

אור החמה: נכנס עמו ג"ע. (זו) [בכ"י לא ניכר היטיב ונראה שכתוב שם א'] היא השכינה והוציאם מג"ע אדם הראשון נתגרש מג"ע הוציאם עמו ואחרי מות אדם הראשון הניחם לשת ושת לשם וגומר עד שיצחק נתנם ליעקב ויעקב נתנם במתנה ליוסף וזהו ואני נתתי לך שכם…

הסולם: פתח ואמר וירח וכו': פו"א, וירח את ריח בגדיו וגו' ריח בני כריח שדה וגו' וירח את ריח בגדיו, משמע שהלבושים היו מעלים ריח טוב שלא נעדר מהם לעולם ריח ההוא. עתה יש להסתכל, כתוב ריח בגדיו, וכתוב, ריח בני, ולא אמר ריח הבגדים אלא ריח…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: