מעשה בקיטור עולה ויורד - ריח שדה וגילוי שכינה
בא · ׳את הכל ראיתי בימי הבלי׳ - סוד ההבל בגזירת צדיק ורשע · מאמר 6 · פיסקה 12 · דף לט ע"א
לשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי חָמוּ קִטוֹרָא דְּהֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא וְנָחִית לְתַתָּא. אָמַר אִתְעַטָּרוּתָא אִתְעַטָּר בְּטִינָתָא (נ"א בעניותא) דְּאַרְעָא, מִגּוֹ לְעֵילָּא. אַדְּהָכִי, סָלִיק הַהוּא חַקְלָא רֵיחָא, מִכָּל בּוּסְמִין. אָמַר נֵיתִיב הָכָא, דִּשְׁכִינְתָּא גַּבָּן אִתְקְיָים. בְּגִין כַּךְ, ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ׳ יהו"ה.
תרגום
עֵד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, רָאוּ קִיטוֹר שֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה וְיוֹרֵד לְמַטָּה. אָמַר, הִתְעַטְּרוּת הִתְעַטֵּר בְּרֶפֶשׁ (בעניות) הָאָרֶץ מִלְמַעְלָה. בֵּין כָּךְ וְכָךְ הֶעֱלָה אוֹתוֹ שָׂדֶה רֵיחַ מִכָּל הַבְּשָׂמִים. אָמַר, נֵשֵׁב כָּאן, שֶׁשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת אֶצְלֵנוּ. מִשּׁוּם כָּךְ ׳כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ׳ ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו יתבי חמו קטורא דהוה סליק לעילא ונחית לתתא. אמר אתעטרותא אתעטר בטינתא (נ"א בעניותא) דארעא, מגו לעילא. אדהכי, סליק ההוא חקלא ריחא, מכל בוסמין. אמר ניתיב הכא, דשכינתא גבן אתקיים. בגין כך, ׳כריח שדה אשר ברכו׳ יהו"ה.
התרגום: עד שהיו יושבים, ראו קיטור שהיה עולה למעלה ויורד למטה. אמר, התעטרות התעטר ברפש (בעניות) הארץ מלמעלה. בין כך וכך העלה אותו שדה ריח מכל הבשמים. אמר, נשב כאן, ששכינה עומדת אצלנו. משום כך ׳כריח שדה אשר ברכו׳ ה'.
מן המפרשים
אור החמה: א"ר שמעון אתעטרותא אתעטרת. שכינתא בטינתא דארעא וגומר. כלומר בעכירות ובעביות הארץ הלזו מתוכיותה עלה ריח קטרת כלומר מצד עסקנו בסודות התורה בעה"ז עלה קטרת ונתעטרה השכינה בעסק תורתינו: בטינתא. טיט כלומר בחומריות העולם השפל. וי"ס…
הסולם: עד דהוו יתבי וכו': בעוד שהיו יושבים, ראו עשן קטורת שהיה עולה למעלה ויורד למטה. אמר, התעטרות הוא, העשן, מתעטר ברפש הארץ מן למעלה. וע"כ הוא עולה למעלה ויורד למטה. וזה רומז על ההבל הנ"ל, שמתוך שהוא שפל ומלא דינים ע"כ נתעטר בו ז"א…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: