ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 5: ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות › פיסקה 7 (לו ע"ב)

עורי צפון ובואי תימן - שעשוע הצדיקים בגן והקרבת נשמותיהם

בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 7 · דף לו ע"ב

לשון הזוהר

וְתָא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחָזֵי עַל (ויצא קע"ו) גִּנְתָּא, כָּל גִּנְתָּא אִתְכְּנַשׁ, וְלָא מִתְפְּרַשׁ מֵעֵדֶן, וּמֵהַאי עֵדֶן מַבּוּעֵי נָפְקִין, לְכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְהַאי גִּנְתָּא, אִתְקְרֵי צְרוֹרָא (קע"ג) דְּחַיֵּי, דְּתַמָּן מִתְעַדְּנִין צַדִּיקַיָּא, מִנְּהִירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּבְהַאי שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ. וְתָנֵינָן בְּשַׁעֲתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר בְּגִנְתָּא דְעֶדֶן לְאִשְׁתָּעֲשֶׁעָא עִם צָדִיקַיָּיא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקַרֵי ׳עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵּימָן הֲפִיחִי גָּנִי יִזְּלוּ בְּשַׂמָיו יָבוֹא דּוֹדִי לְגָנוֹ וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו׳ מַאי ׳וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו׳ אִלֵין קֹרְבָּנִין דְּאִתְקְרַבוּ קַמֵּיהּ מִּנִשְׁמָתֵּיהוֹן דְצַדִיקָיָּיא הָאי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא בְּשַׁעֲתָא אַחֲרָא שְׁאָר קֹרְבָּנִין מַמָּשׁ.

תרגום

וּבֹא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר. בְּשָׁעָה שהקב"ה נִרְאָה עַל הַגָּן, כָּל הַגָּן מִתְכַּנֵּס וְלֹא נִפְרָד מֵעֵדֶן, וּמֵהָעֵדֶן הַזֶּה יוֹצְאִים מַעְיָנוֹת לְכַמָּה דְרָכִים וּשְׁבִילִים, וְהַגַּן הַזֶּה נִקְרָא צְרוֹר הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם מִתְעַדְּנִים הַצַּדִּיקִים מֵאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְשָׁעָה זוֹ מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם הקב"ה. וְשָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שהקב"ה מִתְעוֹרֵר בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, כָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא: ׳עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָּׂמָיו יָבא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׳ (שיר השירים ד, טז) - מַהוּ ׳וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׳? אֵלּוּ קָרְבָּנוֹת שֶׁנִּקְרְבוּ לְפָנָיו מִנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, זֶה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. בִּזְמַן אַחֵר שְׁאָר קָרְבָּנוֹת מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי רזא דמלה, בשעתא דקודשא בריך הוא אתחזי על (ויצא קע"ו) גנתא, כל גנתא אתכנש, ולא מתפרש מעדן, ומהאי עדן מבועי נפקין, לכמה אורחין ושבילין, והאי גנתא, אתקרי צרורא (קע"ג) דחיי, דתמן מתעדנין צדיקיא, מנהירו דעלמא דאתי, ובהאי שעתא, קודשא בריך הוא אתגלי עלייהו. ותנינן בשעתא דקודשא בריך הוא אתער בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא כרוזא נפיק וקרי ׳עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׳ מאי ׳ויאכל פרי מגדיו׳ אלין קרבנין דאתקרבו קמיה מנשמתיהון דצדיקייא האי בפלגות ליליא בשעתא אחרא שאר קרבנין ממש.

התרגום: ובא ראה סוד הדבר. בשעה שהקב"ה נראה על הגן, כל הגן מתכנס ולא נפרד מעדן, ומהעדן הזה יוצאים מעינות לכמה דרכים ושבילים, והגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מאור של העולם הבא, ובשעה זו מתגלה עליהם הקב"ה. ושנינו, בשעה שהקב"ה מתעורר בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, כרוז יוצא וקורא: ׳עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׳ (שיר השירים ד, טז) - מהו ׳ויאכל פרי מגדיו׳? אלו קרבנות שנקרבו לפניו מנשמות הצדיקים, זה בחצי הלילה. בזמן אחר שאר קרבנות ממש.

מן המפרשים

מקדש מלך: כל גנתא אתכנש ולא אתפרש מעדן פי' שחוזרים לאה ורחל פרצוף אחד ולוקחת לאה מרחל ט' ספירותיה בהלואה כמ"ש הרב בכוונת שמע שעל המטה. וז"ש כל גנתא דהיינו לאה ורחל שנקרא גנים. ולא אתפרש היינו שנה"י דאימא נכנסים בהם כמ"ש הרב ואימ' נק'…

אור החמה: ות"ח רזא דמלה בשעתא דקב"ה וגומר הענין שסוד הגן רמז לכמ' בחי' שכינה וכך היא מתתקנת עליה' בחינותי' כפי בחי' הצדיקים ובחי' הגן בעצמו שנעשה בסוד צלם ודמות עליון והוא משכן אלי' והת"ת בא ומאיר בספירות העליונות על כל הבחי' להראות…

הסולם: ותא חזי רזא וכו': ובוא וראה, סוד הדבר הוא, בשעה שהקב"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, דהיינו כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, שהוא החכמה. ומעדן הזה יוצאים עינות, דהיינו הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים (עי' ביאורם בב"א דף רנ"א ד"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: