תמיהת רבי יוסי - מיתת החלשים בחצות ולא המלכים ביום
בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף לז ע"א
לשון הזוהר
יָתְבוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּכַמָּה זִמְנִין שָׁאִילְנָא, הַאי דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהו"ה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ אֲמַאי לָא הֲוָה בִּימָמָא, דְּיִתְגְּלֵי לְכָל פִּרְסוּמֵי נִיסָא, וַאֲמַאי מִיתוּ כָּל אִינּוּן חַלָּשֵׁי דְּבָתַר רֵחַיָּיא, וְאִינּוּן טַלְיָיא דִּבְנֵי עָאנָא, וְלָא מִיתוּ מַלְכֵי וּפַרְדַּשְׁכֵי, וְגוּבְרֵי מַגִּיחֵי קְרָבָא, כְּמָה דְּהֲוָה בְּסַנְחֵרִיב, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יהו"ה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וְגוֹ'׳ (מלכים ב יט, לה). וְתָנֵינָן, כֻּלְּהוּ מַלְכִין בְּנֵי מַלְכִין רוּפִינוּס וּפַרְדַּשְׁכֵי, הָתָם אִתְחָזֵי גְּבוּרְתָּא דְּחָד שְׁלִיחָא דִּילֵיהּ, יַתִּיר מֵהַאי, דְּהֲוָה יֵאוֹת לְמֶהֱוֵי דִּילֵּיהּ יַתִּיר.
תרגום
יָשְׁבוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּכַמָּה פְעָמִים שָׁאַלְתִּי, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כט) - לָמָּה זֶה לֹא הָיָה בַּיּוֹם, שֶׁיִּתְגַּלֶּה לַכֹּל פִּרְסוּם הַנֵּס? וְלָמָּה מֵתוּ כָּל אוֹתָם חַלָּשִׁים שֶׁאַחַר הָרֵחַיִם וְאוֹתָם טְלָאִים שֶׁל בְּנֵי הַצֹּאן, וְלֹא מֵתוּ מְלָכִים וְשָׂרִים וַאֲנָשִׁים עוֹרְכֵי קְרָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וְגוֹ'׳ (מלכים ב יט, לה) '? וְשָׁנִינוּ, כֻּלָּם מְלָכִים בְּנֵי מְלָכִים, שָׂרִים וּקְצִינִים. שָׁם נִרְאֲתָה הַגְּבוּרָה שֶׁל שָׁלִיחַ אֶחָד שֶׁלּוֹ, יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יתבו רבי חייא ורבי יוסי, אמר רבי יוסי, בכמה זמנין שאילנא, האי דכתיב, ׳ויהי בחצי הלילה ויהו"ה הכה כל בכור בארץ מצרים׳ אמאי לא הוה ביממא, דיתגלי לכל פרסומי ניסא, ואמאי מיתו כל אינון חלשי דבתר רחייא, ואינון טלייא דבני עאנא, ולא מיתו מלכי ופרדשכי, וגוברי מגיחי קרבא, כמה דהוה בסנחריב, דכתיב, ׳ויצא מלאך יהו"ה ויך במחנה אשור וגו'׳ (מלכים ב יט, לה). ותנינן, כלהו מלכין בני מלכין רופינוס ופרדשכי, התם אתחזי גבורתא דחד שליחא דיליה, יתיר מהאי, דהוה יאות למהוי דיליה יתיר.
התרגום: ישבו רבי חייא ורבי יוסי. אמר רבי יוסי, בכמה פעמים שאלתי, זה שכתוב ׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים׳ (שמות יב, כט) - למה זה לא היה ביום, שיתגלה לכל פרסום הנס? ולמה מתו כל אותם חלשים שאחר הרחים ואותם טלאים של בני הצאן, ולא מתו מלכים ושרים ואנשים עורכי קרבות כמו שהיה בסנחריב, שכתוב ׳ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'׳ (מלכים ב יט, לה) '? ושנינו, כלם מלכים בני מלכים, שרים וקצינים. שם נראתה הגבורה של שליח אחד שלו, יותר מזה שהיה ראוי להיות שלו יותר.
מן המפרשים
אור החמה: דתמן. היינו בחי' העדן הזה צדיק עליון כשמאיר בגן בסוד מיין דכורין והצדיקים הם בגן בסוד מיין נוקבין מצד מעשיהם הטובים מתעדנים באותו אור: ובההוא שעתא. בפלגות ליליא עכ"ל הרא"ג ז"ל אתחזי גבורתא דשליחא דאלו במצרים כתיב אני ולא מלאך…
הסולם: א"ר חייא וכו': אר"ח, עתה חצות לילה ממש. וקול זה, ששמענו, הוא קול היוצא ומחלחל האילה של מעלה, שהוא המלכות, ושל מטה. שכתוב קול ה' יחולל אילות. אשרי חלקנו שזכינו לשמוע את זה. (ועי' ויגש י"א ד"ה ביאור, ותבין משם את המאמר הזה) .
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: