אתא בקר וגם לילה - קריאת הבקר על שם מידת אברהם
בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 41 · דף לח ע"ב
לשון הזוהר
וְלַיְלָה אִתְקְרֵי אֲגַב דְּכוּרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה׳ (ישעיהו כא, יב). בֹּקֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית יט, כז). דְּהוּא מִדָּתוֹ מַמָּשׁ. וּכְתִיב ׳יהו"ה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר׳ (תהילים ה, ד) מַמָּשׁ. יָתְבוּ ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי, וְאוֹלִיף לְהוּ רָזָא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וַהֲווּ מְהַדְּרֵי בְּכָל יוֹמָא וְיַתְבֵי קָמֵיהּ. חַד יוֹמָא נָפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַר, אָזְלוּ בַּהֲדֵיהּ, מָטוּ לְחַד חַקְלָא יָתְבוּ.
תרגום
וְלַיְלָה נִקְרָא אַגַּב זָכָר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כא) אָתָא ׳בֹקֶר וְגַם לָיְלָה׳. בֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט) ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, שֶׁהוּא מִדָּתוֹ מַמָּשׁ׳ - וְכָתוּב (תהלים ה) ׳ה (תהלים ה, ד)' -׳׳בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר׳׳- מַמָּשׁ׳. יָשְׁבוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, וְלִמֵּד לָהֶם הַסּוֹד שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהָיוּ חוֹזְרִים כָּל יוֹם וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו. יוֹם אֶחָד יָצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחוּץ, הָלְכוּ עִמּוֹ, הִגִּיעוּ לְשָׂדֶה אֶחָד וְיָשְׁבוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולילה אתקרי אגב דכורא, הדא הוא דכתיב, ׳אתא בקר וגם לילה׳ (ישעיהו כא, יב). בקר, כמה דאת אמר ׳וישכם אברהם בבקר׳ (בראשית יט, כז). דהוא מדתו ממש. וכתיב ׳יהו"ה בקר תשמע קולי בקר׳ (תהילים ה, ד) ממש. יתבו ר' חייא ור' יוסי, ואוליף להו רזא דתורת כהנים, והוו מהדרי בכל יומא ויתבי קמיה. חד יומא נפק רבי שמעון לבר, אזלו בהדיה, מטו לחד חקלא יתבו.
התרגום: ולילה נקרא אגב זכר, זהו שכתוב (ישעיה כא) אתא ׳בקר וגם לילה׳. בקר, כמו שנאמר (בראשית יט) ׳וישכם אברהם בבקר, שהוא מדתו ממש׳ - וכתוב (תהלים ה) ׳ה (תהלים ה, ד)' -׳בקר תשמע קולי, בקר׳- ממש׳. ישבו רבי חייא ורבי יוסי, ולמד להם הסוד של תורת כהנים, והיו חוזרים כל יום ויושבים לפניו. יום אחד יצא רבי שמעון לחוץ, הלכו עמו, הגיעו לשדה אחד וישבו.
מן המפרשים
אור החמה: הכי הוא כגוונא דהכא ליל ולילה שקודם יהיה בסוד ליל דהיינו בסוד חבלי משיח והדינין שיהיו אז ואחר שיתגלה משיח תתקרי לילה: מה להלן במצרים שמירה וליל דכתיב ליל שמורים דהיינו מדת שמור בבחינת הדין. אף כאן שמירה וליל מלכות שהוא שמור…
הסולם: ולילה אתקרי אגב וכו': ולילה נקראת משום הזכר הכלול בה, כנ"ל. ז"ש אתא בקר וגם לילה. שהם ז"א ומלכות, כי בקר, פירושו, כמש"א, וישכם אברהם בבקר, שהוא מדתו ממש, דהיינו חסד דז"א שנקרא בקר. וכתוב, ה' בקר תשמע קולי. היינו ג"כ, בקר ממש,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: