כתמרות עשן - לובן ישראל ושחור עובדי כוכבים בחצות
בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 20 · דף לז ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, אִיהִי תָּמָר דְּכָר וְנוּקְבָּא, דְּלָא סָלִיק דָּא בְּלֹא דָּא. תָּמָר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כְּתִמְרוֹת עָשָׁן׳ (שיר השירים ג, ו). מַה עָשָׁן, סָלִיק חִוָּור וְאוּכָם, אוּף הָכָא, כֹּלָּא כָּלִיל בָּהּ בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, לְמֶעְבַּד נִימוּסוֹי בְּחַד שַׁעֲתָא, חִוָּור לְיִשְׂרָאֵל, וְאוּכָם לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתָּמָר הַזֶּה זָכָר וְנוּקְבָּא, שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה. תָּמָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ג) ׳כְּתִמְרוֹת עָשָׁן׳. מֶה עָשָׁן עוֹלֶה לָבָן וְשָׁחֹר, אַף כָּךְ הַכֹּל כָּלוּל בָּהּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲשׂוֹת הַנְהָגוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה אַחַת לָבָן לְיִשְׂרָאֵל וְשָׁחֹר לְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא, איהי תמר דכר ונוקבא, דלא סליק דא בלא דא. תמר, כמה דאת אמר, ׳כתמרות עשן׳ (שיר השירים ג, ו). מה עשן, סליק חוור ואוכם, אוף הכא, כלא כליל בה בפלגות ליליא, למעבד נימוסוי בחד שעתא, חוור לישראל, ואוכם לעובדי עבודת כוכבים ומזלות.
התרגום: ומשום כך התמר הזה זכר ונוקבא, שלא עולה זה בלי זה. תמר, כמו שנאמר (שיר ג) ׳כתמרות עשן׳. מה עשן עולה לבן ושחר, אף כך הכל כלול בה בחצות הלילה לעשות הנהגותיה בשעה אחת לבן לישראל ושחר לעובדי כוכבים ומזלות.
מן המפרשים
הסולם: ובגין דא איהי וכו': ומשום זה, היא, דהיינו המלכות, נקראת תמר. שיורה זכר ונקבה, כי התמר אינו עולה זה בלי זה, זכר בלי נקבה. ועוד. ע"כ נקראת תמר. כמש"א כתמרות עשן. מה עשן עולה בלבן ושחור, אף כאן במלכות הנקראת, זאת. הכל כלול בה…