קושיית ראה את הדם - תמיהת הצורך בגילוי הדם על הפתח
בא · ׳ועבר ה' לנגוף את מצרים׳ - סוד דם הפתח בין דין למילה · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף לה ע"ב
לשון הזוהר
וְעָבַר יהו"׳ה לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם׳ וְגוֹ'. - תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם׳ וְאַחַר כַּךְ וּפָסַח, דְּמַשְׁמַע דְּסִימָנָא הוּא דְּעָבִיד. וְאִי תֵּימָא בְּגִין דָּמָא דְּאִיהוּ מִצְוָה, אֲמַאי לְבַר. וַאֲמַאי בִּתְלַת דּוּכְתֵּי דְּפִתְחָא, וְהָא כְּתִיב (דניאל ב כב) ׳הוּא גַּלֵּי עֲמִיקָתָא וְגוֹ'׳, וּמַאי טַעְמָא בָּעָא דְּאִתְגַּלְיָא דָּמָא ׳עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳.
תרגום
׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'׳ (שמות יב, כג). שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, וְכִי יִרְאֶה אֶת הַדָּם וְאַחַר כָּךְ וּפָסַח, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁסִּימָן הוּא עָשָׂה? וְאִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל הַדָּם שֶׁהוּא מִצְוָה, אָז לָמָּה בַּחוּץ? וְלָמָּה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁל הַפֶּתַח, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳הוּא מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וְגוֹ', וּמָה הַטַּעַם שֶׁרָצָה לִהְיוֹת דָּם גָּלוּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳ (דניאל ב)?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועבר יהו"׳ה לנגוף את מצרים׳ וגו'. - תנא אמר רבי יוסי, האי קרא קשיא, וכי ׳וראה את הדם׳ ואחר כך ופסח, דמשמע דסימנא הוא דעביד. ואי תימא בגין דמא דאיהו מצוה, אמאי לבר. ואמאי בתלת דוכתי דפתחא, והא כתיב (דניאל ב כב) ׳הוא גלי עמיקתא וגו'׳, ומאי טעמא בעא דאתגליא דמא ׳על המשקוף ועל שתי המזוזות׳.
התרגום: ׳ועבר ה' לנגף את מצרים וגו'׳ (שמות יב, כג). שנינו, אמר רבי יוסי, פסוק זה קשה, וכי יראה את הדם ואחר כך ופסח, שמשמע שסימן הוא עשה? ואם תאמר בשביל הדם שהוא מצוה, אז למה בחוץ? ולמה בשלשה מקומות של הפתח, והרי כתוב ׳הוא מגלה עמקות וגו', ומה הטעם שרצה להיות דם גלוי על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ (דניאל ב)?
מן המפרשים
אור החמה: ועבר ה' לנגוף את מצרים וגומר תאנא א"ר יוסי וגומר דאיהו מצוה וראה זכות המצוה ופסח ולא שיהיה צריך לסימן ובזה יפלו ג' שאלות הא' למה לבר שיראה חוצה. הב' אמאי בתלת דוכתי שמורה שאם לא יראה הא' יראה הב' או הג'. הג' למה בג' מקומות אלו…
אור יקר: [סימן ג] סוף היא גדלה במים שיסודן רחמים, אמנם הקליפה שהיא גדלה ביבשה היא מרה מאד, מפני שיסוד מזונו מן הדין הקשה והיובש והעפר כדפי׳, וז״ש דא גדיל וכו׳ דאתגדיל בימא לאו תקיפא כהאי וכו׳ וכדפי׳, קב״ה בלחודוי דקטיל ליה, הלוייתן…
רמ"ז: 22 (יב ועבר יי' לנגוף את מצרים 22 (יב ועבר יי' לנגוף את מצרים וגו'. תנא א״ר יוסי, האי קרא קשיא, וכי וראה את הדם ואח״כ ופסח, דמשמע דסימנא הוא דעביד. ואי תימא בגין דמא דאיהו מצוה , אמאי לבר ואמאי בתלת דוכתי דפתחא, והא כתיב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: