ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 19לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בא · מאמר 4

׳ועבר ה' לנגוף את מצרים׳

זוהר ח"ב, פרשת בא, דף לה:
כ-7 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד דם הפתח בין דין למילה

קושיית ראה את הדם - תמיהת הצורך בגילוי הדם על הפתח

׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'׳. שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, וְכִי ׳יִרְאֶה אֶת הַדָּם׳ וְאַחַר כָּךְ וּפָסַח, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁסִּימָן הוּא עָשָׂה? וְאִם תֹּאמַר בִּשְׁבִיל הַדָּם שֶׁהוּא מִצְוָה, אָז לָמָּה בַּחוּץ? וְלָמָּה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁל הַפֶּתַח, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳הוּא מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וְגוֹ'׳ (דניאל ב, כב), וּמָה הַטַּעַם שֶׁרָצָה לִהְיוֹת דָּם גָּלוּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת?

בלשון הזוהר

׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ'׳. תָּנָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, וְכִי ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם׳ וְאַחַר כַּךְ וּפָסַח, דְּמַשְׁמַע דְּסִימָנָא הוּא דְּעָבִיד. וְאִי תֵּימָא בְּגִין דָּמָא דְּאִיהוּ מִצְוָה, אֲמַאי לְבַר. וַאֲמַאי בִּתְלַת דּוּכְתֵּי דְּפִתְחָא, וְהָא כְּתִיב ׳הוּא גַּלֵּי עֲמִיקָתָא וְגוֹ'׳ (דניאל ב, כב), וּמַאי טַעְמָא בָּעָא דְּאִתְגַּלְיָא דָּמָא ׳עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

השגחה עליונה נעורת במעשה למטה - לטוב ולרע

אֶלָּא שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַיַּרְא יהו"ה וַיִּנְאָץ׳ (דברים לב, יט), וְכָתוּב ׳וַיַּרְא יהו"ה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית ו, ה) - וְשָׁנִינוּ, לֹא נִרְאֵית הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּרְאִים לְמַטָּה הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ, וְעַל זֶה (נ"א: וְעַד שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה לְמַטָּה) לֹא מַשְׁגִּיחִים (נ"א: לְהָרַע), פְּרָט לַהִרְהוּר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּתוּב ׳הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם׳ (דברים יא, טז) - וּמִשֶּׁנַּעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה, מִתְעוֹרֶרֶת הַהַשְׁגָּחָה מִלְמַעְלָה, וְלָכֵן הַכֹּל, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע, תָּלוּי הַדָּבָר בַּמַּעֲשֶׂה.

בלשון הזוהר

אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, ׳וַיַּרְא יהו"ה וַיִּנְאָץ׳ (דברים לב, יט), וּכְתִיב, ׳וַיַּרְא יהו"ה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית ו, ה) - וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא כַּד אִתְחָזֵי לְתַתָּא עוֹבָדָא דְּאִתְעָבֵידוּ עוֹבָדָא מִנֵּיהּ וְעַל דָא (נ"א: ועד דעבדין עובדא לתתא) לָא מַשְׁגִּיחִין (נ"א: לאבאשא), בַּר הִרְהוּרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִּיב, ׳הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם׳ (דברים יא, טז) - וּמִדְּאִתְעָבֵיד עוֹבָדָא, אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא אִתְּעַר, וּבְגִין כַּךְ, כֹּלָּא, בֵּין לְטָב וּבֵין לְבִישׁ, בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אלילי מצרים בכל בית - עוררות רוח טומאה בכתרים תחתונים

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל שׁוּקֵי מִצְרַיִם הָיוּ מְלֵאִים אֱלִילִים, וְעוֹד, שֶׁבְּכָל בַּיִת וּבַיִת הָיוּ מְצוּיִים מִינִים שֶׁנִּקְשָׁרִים בְּכִשְׁפֵיהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה, וּמְעוֹרְרִים רוּחַ טֻמְאָה בְּתוֹכָם.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כָּל שְׁוָקֵי מִצְרַיִם, מַלְיָין טַעֲוָון הֲווֹ, וְעוֹד דִּבְכָל בֵּיתָא וּבֵיתָא, הֲווֹ שְׁכִיחֵי זִינִין, דְּמִתְקַטְרֵי בְּחָרָשַׁיְיהוּ, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דִּלְתַתָּא, וּמִתְעָרִין רוּחַ מִסְאֲבָא בְּגַוַויְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אגודת אזוב לביעור טומאה - ורישום המהימנותא בשלושת המקומות

וְסוֹד הַדָּבָר לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת׳ (שמות יב, כב) - ׳אֲגֻדַּת אֵזוֹב׳ לָמָּה? כְּדֵי לְבַעֵר רוּחַ טֻמְאָה מִבֵּינֵיהֶם, (נ"א: זֶה הַפָּסוּק קָשֶׁה, וְכִי ׳וּרְאֵה אֶת הַדָּם׳ - וְאַחַר כָּךְ וּפָסַח, שֶׁמַּשְׁמָע שסימן הוּא שֶׁעָשָׂה, מַדּוּעַ, וַהֲרֵי הַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה, וְכָתוּב ׳הוא מגלה עמקות ונסתרות׳ (דניאל ב, כב). אֶלָּא שָׁנִינוּ, כָּתוּב וַיַּרְא יהו"ה וינאץ וגו', וְכָתוּב ׳וַיַּרְא יהו"ה כִּי רַבָּה רָעַת וגו'׳. וְשָׁנִינוּ, לֹא מתראה הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר נראה לְמַטָּה מעשה, וּמִשֶּׁנַּעֲשָׂה מעשה הַהַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מִתְעוֹרֶרֶת, וּמִפְּנֵי כֵן הַכֹּל, בֵּין לְטוֹבָה וּבֵין לרעה, בְּמַעֲשֶׂה תָּלוּי הַדָּבָר. ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וגו'׳. אֲגֻדַּת אֵזוֹב לָמָּה, וּמָה הַטַּעַם רָצָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה דם ׳עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי המזוזות׳ - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל השוקים בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְלֵאִים אֱלִילִים, וּבְכָל בֵּית וּבֵית הָיוּ נִמְצָאִים מִינִים שמקטירים בְּכִשְׁפֵיהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה וּמְעוֹרְרִים רוּחַ טֻמְאָה אֶצְלָם, וְעַל זֶה אֲגֻדַּת אֵזוֹב, כְּדֵי לבער רוּחוֹת מִבֵּינֵיהֶם) וּלְהַרְאוֹת בְּפִתְחֵיהֶם בִּשְׁלֹשֶׁת הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ הַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה. אֶחָד כָּאן, וְאֶחָד כָּאן, וְאֶחָד בֵּינֵיהֶם. וְלָכֵן ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׳ - מִשּׁוּם שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ רָשׁוּם עַל הַפֶּתַח.

בלשון הזוהר

וְרָזָא דְּמִלָּה תָּנָא, כְּתִיב, ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳ (שמות יב, כב) - ׳אֲגוּדַּת אֵזוֹב׳ לָמָּה. בְּגִין לְבַעֲרָא רוּחַ מִסְאֲבָא מִבֵּינַיְיהוּ, (נ"א: האי קרא קשיא, וכי ׳וראה את הדם׳ - ואחר כך ופסח, דמשמע דסימנא הוא דעביד, אמאי, והא כלא גלייא קמיה קודשא בריך הוא וכתיב ׳הוא גלי עמיקתא ומסתרתא׳. אלא תנא, כתיב ׳וירא יהו"ה וינאץ וגו'׳, וכתיב ׳וירא יהו"ה כי רבה רעת וגו'׳ - ותנינן לא אתחזי אשגחותא לעילא אלא כד אתחזי לתתא עובדא, ומדאתעבד עובדא אשגחותא לעילא אתער, ובגין כך, כולא, בין לטב בין לביש, בעובדא תלייא מלתא. ׳ולקחתם אגודת אזוב וגו'׳ - ׳אגודת אזוב׳ למה, ומאי טעמא בעא דאתגלייא דמא ׳על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ - אמר רבי יוסי, כל שוקי מצרים מליין טעוון הוו, ובכל ביתא וביתא הוו שכיחי זינין דמקטרין בחרשייהו באינון בתרין תתאין דלתתא ומתערין רוח מסאבא בגוייהו, ועל דא ׳אגודת אזוב׳, בגין לבערא רוחי מבינייהו) וּלְאַחֲזָאָה בְּפִתְחַיְיהוּ, בְּהָנֵי תְּלַת דּוּכְתֵּי, מְהֵימָנוּתָא שְׁלֵימָתָא. חַד הָכָא, וְחַד הָכָא, וְחַד בְּגַוַויְיהוּ. בְּגִין כַּךְ, ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגּוֹף׳ - מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא רָשִׁים עַל פִּתְחָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני דמים - דם מילה לרחמים ודם פסח לדין

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ אָז לְשֵׁם מָה דָּם, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, לָבָן וְאָדֹם וְאֶחָד שֶׁכָּלוּל בֵּין הַגְּוָנִים? אָמַר לוֹ, שְׁנֵי דָמִים הָיוּ, אֶחָד שֶׁל מִילָה וְאֶחָד שֶׁל פֶּסַח. שֶׁל מִילָה רַחֲמִים, וְשֶׁל פֶּסַח דִּין.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי אֲמַאי דָּמָא, דְּהָא תָּנֵינָן, חִוָּור וְסוּמָק וְחַד דְּכָלִיל בֵּינֵי גַּוְונֵי. אֲמַר לֵיהּ, תְּרֵי דָּמֵי הֲווֹ, חַד דְּמִילָה, וְחַד דְּפִסְחָא. דְּמִילָה רַחֲמֵי. דְּפִסְחָא דִּינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בדמיך חיי - החזרת דם האדום לרחמים

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא כָּךְ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶׁהֶחֱזִיר הקב"ה אֶת אוֹתוֹ דָּם לְרַחֲמִים, כְּאִלּוּ הָיוּ לָבָן בְּתוֹךְ הַגְּוָנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיי וְגוֹ'׳ (יחזקאל טז, ו). וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה אָדם, הָחְזַר לְרַחֲמִים, שֶׁכָּתוּב ׳בְּדָמַיִךְ חֲיי׳. וְלָכֵן רָשׁוּם הַפֶּתַח בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים - אֶחָד כָּאן, וְאֶחָד כָּאן, וְאֶחָד בֵּינֵיהֶם.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, לָאו הָכִי, אֶלָּא כְּמָה דְּאוֹלִיפְנָא, דְּאַחְזָר הַהוּא דָּמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְרַחֲמֵי, כְּאִילּוּ הֲווֹ חִוָּור בְּגוֹ גַּוְונֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וְאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיי וְגוֹ'׳ (יחזקאל טז, ו). וְאַף עַל גַּב דְּהֲוָה סוּמָקָא, אִתְחֲזָר לְרַחֲמֵי, דִּכְתִּיב ׳בְּדָמַיִךְ חֲיי׳. וּבְגִין כָּךְ, רָשִׁים פִּתְחָא בִּתְלַת סִטְרִין - חַד הָכָא, וְחַד הָכָא, וְחַד בֵּינַיְיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני דמים כנגד שני כתרים - או כתר אחד הכולל שניהם

שָׁנָה רַבִּי חִזְקִיָּה, שְׁנֵי דָמִים נִרְאוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵי כְתָרִים שֶׁנִּרְאוּ (נ"א: שֶׁהִתְעוֹרְרוּ) לְמַעְלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כֶּתֶר אֶחָד שֶׁכָּלוּל בִּשְׁנֵי צְדָדִים טְמוּנִים, בְּרַחֲמִים וְדִין.

בלשון הזוהר

תָּאנֵי ר' חִזְקִיָּה, תְּרֵין דָּמֵי אִתְחָזוּ, לָקֳבֵל תְּרֵי כִּתְרִין, דְּאִתְחָזוּ (נ"א: דְּאִתְעֲרוּ) לְעֵילָּא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַד כִּתְרָא דִּכְלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין טְמִירִין, בְּרַחֲמֵי וְדִינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

רשימת שם הקדוש על הפתח - שמירת הקב"ה מבחוץ

אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּכַמָּה אַתְרִין חָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל בְּנוֹי: כְּתֹב אֶת שְׁמִי וְשִׂים אוֹתוֹ בַּפֶּתַח שֶׁלְּךְ, וְאַתָּה שָׁרוּי בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וַאֲנִי יוֹשֵׁב מִחוּץ לַפֶּתַח לִשְׁמֹר אוֹתְךְ. וְכָאן אָמַר: רְשֹׁם עַל הַפֶּתַח אֶת סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא שֶׁלִּי, וְאַתָּה שָׁרוּי בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וַאֲנִי שׁוֹמֵר אוֹתְךְ מִבַּחוּץ, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר׳. וְכָתוּב ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, בְּכַמָּה אַתְרִין חָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל בְּנוֹי: עָבֵד בַּר נָשׁ בֵּיתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ, כְּתוֹב שְׁמִי, וְשַׁוֵּי לְפִתְחָךְ, וְאַתְּ שָׁרֵי לְגוֹ בֵּיתָא, וַאֲנָא אוֹתִיב לְבַר בְּפִתְחָךְ לְנַטְרָא לָךְ. וְהָכָא אָמַר: רָשִׁים עַל פִּתְחָא רָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא דִּילִי, וְאַתְּ שָׁרֵי לְגוֹ בֵּיתָךְ, וַאֲנָא נָטִיר לָךְ לְבַר, דִּכְתִּיב ׳וְאַתֶּם לא תֵּצֵאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר׳. וּכְתִיב ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וּפָסַח ד' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגּוֹף׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חזרת השם לדין - וחזרת הדם עמו לעשיית נקמות

עוֹד אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּמוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ עָשׂוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מָה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ ה חָזַר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְדִין, אַף כָּךְ חָזַר דָּם זֶה בְּשָׁעָה זוֹ לְדִין, שֶׁכָּתוּב ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזת׳ - רשֶׁם שֶׁל כֻּלָּם אָדם, לְהֵרָאוֹת שֶׁהֲרֵי חָזַר לִהְיוֹת דִּין לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת.

בלשון הזוהר

תּוּ אָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּגַוְונָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עֲבָדוּ בְּהַהוּא שַׁעֲתָא. מַה שְּׁמָא קַדִּישָׁא ה אִתְחֲזָר בְּהַאי שַׁעֲתָא דִּינָא, אוּף הָכִי אִתְחֲזָר הַאי דָּמָא בְּהַאי שַׁעֲתָא דִּינָא, דִּכְתִּיב ׳וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳ - רְשִׁימָא דְּכֻלְּהוּ סוּמָקָא, לְאִתְחֲזָאָה, דְּהָא אִתְחֲזָר בְּדִינָא, לְמֶעְבַּד נוּקְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מי זה בא מאדום - דין עתידי לעשיית נקמות

וְסוֹד הַדָּבָר - כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהֵרָאוֹת לְמַטָּה, אִם רַחֲמִים - רַחֲמִים, וְאִם דִּין - דִּין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם וְגוֹ'׳ (שמות יב, כב). וְלֶעָתִיד לָבֹא כָּתוּב, ׳מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה׳ (ישעיה סג, א) - שֶׁעָתִיד לְהַרְאוֹת (נ"א: לְהַחֲזִיר) כֻּלָּם דִּין לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת.

בלשון הזוהר

וְרָזָא דְּמִלָּה, כְּגַוְונָא דְּהַוֵי לְעֵילָּא בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, כַּד בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה לְתַתָּא, אִי רַחֲמֵי רַחֲמֵי, וְאִי דִּינָא דִּינָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם וְגוֹ'׳ (שמות יב, כב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, ׳מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה׳ (ישעיהו סג, א) - דְּזַמִּין לְאַחֲזָאָה (נ"א: לְאִתְחַזְרָא) כֻּלְּהוּ דִּינָא לְמֶעְבַּד נוּקְמִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אל תצאו מפתח הבית - סכנת פגישת המשחית ברשות דין

׳וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר׳ (שמות יב, כב) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק (אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה), ׳לֹא צָרִיךְ לָאָדָם לָלֶכֶת בַּשּׁוּק וּלְהִמָּצֵא בַּשּׁוּק בִּזְמַן שֶׁהַדִּין תָּלוּי בָּעִיר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית מִי שֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתוֹ, נִזָּק׳. וְכָאן מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין נִמְצָא, לֹא צָרִיךְ לָצֵאת בַּחוּץ.

בלשון הזוהר

׳וְאַתֶּם לֹא תֵּצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר׳ (שמות יב, כב) - מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יִצְחָק (אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה), ׳לָא לִיבָעֵי לֵיהּ לְאִינִשׁ לְמֵיזַל בְּשׁוּקָא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּשׁוּקָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּמָתָא, דְּכֵיוָן דִּרְשׁוּתָא אִתְיְיהִיב לִמְחַבְּלָא מַאן דְּפָגַע בֵּיהּ אִתְּזַק׳. וְהָכָא מִשּׁוּם דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח, לָא בַּעְיָא לְנָפְקָא לְבַר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נגוף ורפוא - דין למצרים ורפואת המילה לישראל בעת אחת

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בְּאוֹתוֹ מַמָּשׁ שֶׁנִּמְצָא דִּין לְמִצְרַיִם, בְּאוֹתוֹ מַמָּשׁ נִמְצְאוּ רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם׳ (שמות יב, יג). וְכֵן שָׁנִינוּ, בְּכָל אוֹתָם כְּתָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה - כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא דִּין, נִמְצְאוּ רַחֲמִים, וְהַכֹּל בְּשָׁעָה אַחַת. שָׁנָה רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּתוּב ׳וְנָגַף יהו"ה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא׳ (ישעיהו יט, כב) - נָגֹף לְמִצְרַיִם, וְרָפוֹא לְיִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה ׳וְרָפוֹא׳? - מִמַּה שֶּׁנִּמּוֹלוּ צְרִיכִים רְפוּאָה.

בלשון הזוהר

תַּנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּהַהוּא מַמָּשׁ דְּאִשְׁתְּכַח דִּינָא לְמִצְרָאֵי, בְּהַהוּא מַמָּשׁ אִשְׁתְּכַח רַחֲמֵי לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם׳ (שמות יב, יג). וְכֵן תָּנָא, בְּכָל אִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין דִּלְעֵילָּא - כְּמָה דְּאִשְׁתְּכַח דִּינָא, אִשְׁתְּכַח רַחֲמֵי, וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא חֲדָא. תָּנָא רִבִּי חִזְקִיָּה, כְּתִיב, ׳וְנָגַף יהו"ה אֶת מִצְרַיִם נָגוֹף וְרָפֹא׳ (ישעיהו יט, כב) - נָגוֹף לְמִצְרַיִם, וְרָפֹא לְיִשְׂרָאֵל. מַאי ׳וְרָפֹא׳ - מִמַאי שֶׁנִּימוֹלוּ צְרִיכִים רְפוּאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ופסח ה' על הפתח - פתח הגוף הוא המילה

וְשָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּגְּפוּ הַמִּצְרִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרַפְּאוּ יִשְׂרָאֵל. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי (אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה), מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳ - מַה זֶּה ׳עַל הַפֶּתַח׳? ׳וּפָסַח יהו"ה עֲלֵיכֶם׳ הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! אֲבָל ׳עַל הַפֶּתַח׳, עַל הַפֶּתַח מַמָּשׁ, זֶהוּ פֶּתַח הַגּוּף. וְאֵיזֶהוּ פֶּתַח הַגּוּף? - הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִילָה.

בלשון הזוהר

וְתָנָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּגְּפוּ מִצְרָאֵי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרַפְּאוּ יִשְׂרָאֵל. דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי (אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה), מַהוּ דִּכְתִּיב, ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳ - מַאי ׳עַל הַפֶּתַח׳. ׳וּפָסַח יהו"ה עֲלֵיכֶם׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֲבָל ׳עַל הַפֶּתַח׳, עַל הַפֶּתַח מַמָּשׁ, זֶהוּ פֶּתַח הַגּוּף. וְאֵי זֶהוּ פֶּתַח הַגּוּף - הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִילָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

התעוררות הכתר הקדוש בחצות - חסד מכה ומרפא כאחד

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, וְהַכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ מִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ (נ"א: מִתְעָרֵב בּוֹ) הַזָּכָר. וּמִי הַזָּכָר? - חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁזֶּה בְּלִי זֶה לֹא עוֹלֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה, זֶה מַכֶּה וְזֶה מְרַפֵּא, וְהַכֹּל בְּשָׁעָה אַחַת.

בלשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּלַג לֵילְיָא, וְכִתְרָא קַדִּישָׁא אִתְּעַר לְגַבָּהּ (נ"א: אִתְעָרַב בֵּיהּ) דְּכוּרָא. וּמַאן דְּכוּרָא - חֶסֶד עִלָּאָה, דְּמַשְׁמַע, דְּדָא בְּלָא דָּא לָא סַלְּקָא, וּבְגִין דָּא, דָּא מָחֵי, וְדָא מַסֵּי, וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא חֲדָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מילת אברהם - פתיחת האטימות ומשיכת הרוח והגוף

וְהוּא יֹשֵׁב פֶּֽתַח הָאֹהֶל. רשב"י חולק על רבי יוסי ור' חזקיה וס"ל שהדין והרחמים אמנם פעלו ביציאת מצרים באותה שעה אך היו אלו ע"י שתי כוחות וכעת מוסיף לבאר כי מה וְכָתוּב ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳ ת"ת, הַיָּדוּעַ. מַה זֶּה ׳הַפֶּתַח׳ מדוע נקרא פתח בין למעלה ובין למטה על מקום המילה וע"ז משיב ? - מִשּׁוּם שֶׁהוּא פֶּתַח וּמְשִׁיכַת הָרוּחַ וְהַגּוּף. לבני האדם מצד הגופים כי ממקום זה עובר הזרע שממנו נבנה הגוף והרוח (רמ"ק), ולמעלה גם נקרא פתח כי הוא מקום משיכת הרוח והגוף [יסוד דזעיר] וּבֹא רְאֵה, טעם נוסף שמקום הברית נקרא 'פתח' משום ש עַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל אַבְרָהָם, הָיָה אָטוּםמצד הגוף וְסָתוּםמצד הנפש מִכָּל צְדָדָיו. הן מצד הגוף והן מצד הנפש ולא יכל לקבל הארת הקדושה ע"מ להוליד בקדושה. אך מִשֶּׁנִּמּוֹל נִפְתַּח מֵהַכֹּל, וְלֹא הָיָה אָטוּםבגוף וְסָתוּםבנפש כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה. כי קודם המילה החסדים אינם מתפשטים אלא נשארים בדעת בשורשם (אריז"ל).

בלשון הזוהר

וּכְתִיב, ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳, הַיָּדוּעַ. מַאי ׳הַפֶּתַח׳ - מִשּׁוּם דְּאִיהוּ פִּתְחָא וּמְשִׁיכָא דְּרוּחָא וְגוּפָא. וְתָא חֲזֵי, עַד לָא אִתְגְּזַר אַבְרָהָם, הֲוָה אָטִים וְסָתִים מִכָּל סִטְרוֹי. מִדְּאִתְגְּזַר אִתְפְּתַח מִכֹּלָּא, וְלָא הֲוֵי אָטִים וְסָתִים כְּקַדְמִיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יושב פתח האהל - גילוי היו"ד וחסד בצדק

וְהַיְנוּ הַסּוֹד שֶׁשָּׁנִינוּ ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א), מִשּׁוּםשע"י המילה שֶׁהִתְגַּלְּתָה יוֹ"דעטרת היסוד דזעיר נק' יו"ד - מַה זֶּה אוֹמֵר? עומק כוונת רשב"י בזה אֶלָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהוּאאברהם אבינו הִשְׁרָה בְּגִלּוּי זֶה חֶסֶד בְּצֶדֶק, שע"י גילוי המילה נגלה הי' של שם שד"י, המורה על המשכת החסד במלכות שנקראת צדק, וְזֶהוּ פֶּתַח שֶׁל מִשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, א. מלכות העליונה (בעה"ס) ב. משכן לאבא שבו כל סוד הקדושה, הוא יסוד אבא, סוד הרקיע המאהיל על כל גופו של ז"א (רמ"ז) מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳הָאֹהֶל׳, הָאֹהֶל הַיָּדוּעַ.מלכות הנקראת אוהל היינו שאברהם אבינו שהוא החסדים יושב בפתח האוהל שהוא היסוד שהוא פתח המלכות הנקרא אוהל.

בלשון הזוהר

וְהַיְינוּ רָזָא דְּתָנֵינָן, ׳וְהוּא ישֶׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א), מִשּׁוּם דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד - מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא, אָמַר רִבִּי יִצְחָק דְּהוּא אַשְׁרֵי בְּגִלּוּיָא דָּא, חֶסֶד בְּצֶדֶק, וְדָא הוּא פִּתְחָא, דְּמַשְׁכְּנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳הָאֹהֶל׳, הָאֹהֶל הַיָּדוּעַ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כחום היום - שעת שליטת חסד וחלקו של אברהם

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁהִתְגַּלְּתָה הַיּוֹ"ד הַזּוֹ, הִתְבַּשֵּׂר (נ"א: הִתְבַּסֵּם) וְהִתְבָּרֵךְ ׳בְּפֶתַח הָאֹהֶל׳, שֶׁהִיא צֶדֶק, לְהִתְבַּסֵּם בְּחֶסֶ"ד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳, שֶׁהוּא שָׁעָה שֶׁשּׁוֹלֵט הַחֶסֶד, חֶלְקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וּמִנַּיִן לָנוּ ׳שֶׁפֶּתַח הָאֹהֶל׳ הַזֶּה הִתְבַּשֵּׂם כְּנֶגֶד אַבְרָהָם? שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (בראשית כד, א) - שֶׁהִתְבַּשֵּׂם בְּחֶסֶ"ד מִשֶּׁהִתְגַּלְּתָה הַיּוֹ"ד.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כַּד אִתְגַּלְּיָיא הַאי יוֹ"ד, אִתְבָּשַּׂר (נ"א: אתבשם) וְאִתְבְּרַךְ ׳בְּפֶתַח הָאֹהֶל׳, דְּהִיא צֶדֶק, לְאִתְבַּסְּמָא בְּחֶסֶ"ד. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳, דְּהוּא שַׁעֲתָא דְּשַׁלְטָא חֶסֶד, חוּלָקָא דְּאַבְרָהָם. וּמְנָא לָן דְּהַאי ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳, אִתְבַּסַּם לְקָבְלֵיהּ דְּאַבְרָהָם. דִּכְתִּיב, ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (בראשית כד, א) - דְּאִתְבָּסָּם בְּחֶסֶ"ד, מִדְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פתח האהל - כתר עשירי הנתמך בחסד יחד

אָמַר רַבִּי אַבָּא, ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א) - כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (שם כד, א) - שֶׁזֶּהוּ הַפֶּתַח הַקָּדוֹשׁ, כֶּתֶר עֲשִׂירִי. ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ כֶּתֶר שֶׁל חֶסֶד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּחֹם הַיּוֹם׳. כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁב בָּזֶה, יָשַׁב בָּזֶה, שֶׁלֹּא עוֹלֶה זֶה בְּלִי זֶה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל׳ (בראשית יח, א) - כְּמָה דִּכְתִּיב ׳וַיהו"ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל׳ (שם כד, א) - דְּדָא הוּא פִּתְחָא קַדִּישָׁא, כִּתְרָא עֲשִׁירָאָה. ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳, כְּמָה דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ כִּתְרָא דְּחֶסֶד. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳כְּחוֹם הַיּוֹם׳. כְּמָה דְּיָתִיב בְּהַאי, כַּךְ יָתִיב בְּהַאי, דְּלָא סָלִיק הַאי בְּלא הַאי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ועבר ה' מעבר על שורת הדין להצלת ישראל

דָּבָר אַחֵר ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ - מַה זֶּה ׳וְעָבַר׳? שֶׁעָבַר עַל שׁוּרַת הַדִּין שֶׁל הַכְּתָרִים (נ"א: שֶׁקְּשָׁרִים), שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁרִים בִּכְתָרִים אֲחֵרִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְהִתִּיר אוֹתָם מִקִּיּוּמָם, וְעָבַר עַל דְּרָכָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין וְלִשְׁמֹר עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא, כָּל ׳וְעָבַר׳, ׳וְעָבַרְתִּי׳, ׳וַיַּעֲבֹר׳ - שֶׁהַקָּב"ה עָבַר עַל כָּל דְּרָכָיו אוֹ לְדִין אוֹ לְרַחֲמִים. כָּאן ׳וְעָבַר׳, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין. שָׁם ׳וַיַּעֲבֹר׳, כְּדֵי לְרַחֵם.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם׳ - מַאי ׳וְעָבַר׳. דְּעָבַר עַל שׁוּרֵי דִּינָא דְּכִתְרִין (נ"א: דקטרין), דַּהֲווֹ מִתְקַשְּׁרֵי בְּכִתְרִין אַחֲרָנִין דִּלְעֵילָּא, וְשָׁרָא לְהוּ מִקִּיּוֹמֵיהוֹן, וְעָבַר עַל אוֹרְחוֹי, בְּגִין לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, וּלְנַטְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין הוּא, כָּל ׳וְעָבַר׳, ׳וְעָבַרְתִּי׳, ׳וַיַּעֲבֹר׳ - דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְבַר עַל כָּל אוֹרְחוֹי, אוֹ לְדִינָא, אוֹ לְרַחֲמֵי. הָכָא ׳וְעָבַר׳, בְּגִין לְמֶעְבַּד דִּינָא. הָתָם ׳וַיַּעֲבֹר׳, בְּגִין לְרַחֲמָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויהי בחצי הלילה׳

סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.