תביעת השטן - דין יצחק שלא נשלם בעקידה, כדוגמת יוסף
בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 8 · דף לג ע"א
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, בָּעָא מִינֵּיהּ, לְמֶעְבַּד דִּינָא בְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא דִּינָא הֲוָה לֵיהּ עַל אַבְרָהָם, לְמִתְבַּע מְקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין, דְּלָא אִתְעָבִיד דִּינָא בְּיִצְחָק, כַּד אִתְקְרִיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּהָא לָא הֲוָה לֵיהּ לְאַחְלְפָא קָרְבְּנָא דְּאַזְמִין עַל מַדְבְּחָא, בָּאֳחָרָא, (וכן בכל סטרא דליה) כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, ׳לא יַחֲלִיפֶנּוּ׳ (ויקרא כ", ז). וְהָכָא קָאִים יִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, וְלָא אִשְׁתְּלִים מִנֵּיהּ קָרְבְּנָא, וְלָא אִתְעָבִיד בֵּיהּ דִּינָא, וּבָעָא דָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּבָעָא דִּינִיהּ דְּיוֹסֵף לְכַמָּה דָּרִין. וְכָל מַה דְּבָעָא - בְּאוֹרַח דִּינָא בָּעָא.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, רָצָה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דִּין בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי דִּין הָיָה לוֹ עַל אַבְרָהָם לִתְבֹּעַ מִן הקב"ה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה דִין בְּיִצְחָק כְּשֶׁהֻקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לוֹ לְהַחֲלִיף קָרְבָּן שֶׁמֻּזְמָן עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּאַחֵר, (וְכֵן בְּכָל צַד שֶׁלּוֹ) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ׳ (ויקרא כז, י). וְכָאן עָמַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא הִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ קָרְבָּן וְלֹא נַעֲשָׂה בּוֹ דִּין, וְרָצָה אֶת זֶה מֵעִם הקב"ה כְּמוֹ שֶׁרָצָה אֶת דִּינוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְכַמָּה דוֹרוֹת מְאֻחָר יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁרָצָה - רָצָה בְּדֶרֶךְ דִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, בשעתא דאמר משוט בארץ, בעא מיניה, למעבד דינא בישראל, דהא דינא הוה ליה על אברהם, למתבע מקודשא בריך הוא. בגין, דלא אתעביד דינא ביצחק, כד אתקריב על גבי מדבחא, דהא לא הוה ליה לאחלפא קרבנא דאזמין על מדבחא, באחרא, (וכן בכל סטרא דליה) כמה דאת אמר, ׳לא יחליפנו׳ (ויקרא כ", ז). והכא קאים יצחק על גבי מדבחא, ולא אשתלים מניה קרבנא, ולא אתעביד ביה דינא, ובעא דא מעם קודשא בריך הוא, כמה דבעא דיניה דיוסף לכמה דרין. וכל מה דבעא - באורח דינא בעא.
התרגום: ובא ראה, בשעה שאמר משוט בארץ, רצה ממנו לעשות דין בישראל, שהרי דין היה לו על אברהם לתבע מן הקב"ה, משום שלא נעשה דין ביצחק כשהקרב על גבי המזבח, שהרי לא היה לו להחליף קרבן שמזמן על המזבח באחר, (וכן בכל צד שלו) כמו שנאמר ׳לא יחליפנו׳ (ויקרא כז, י). וכאן עמד יצחק על גבי המזבח ולא השתלם ממנו קרבן ולא נעשה בו דין, ורצה את זה מעם הקב"ה כמו שרצה את דינו של יוסף לכמה דורות מאחר יותר, וכל מה שרצה - רצה בדרך דין.
מן המפרשים
מקדש מלך: דינא הו"ל על אברהם וכו' קשה הא בהדיא א"ל הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער והפה שאסר הוא הפה שהתיר וי"ל דה"ל לאברהם להשיב כתיב לא יחליפנו וכו' ומדשתק ש"מ שהיה מצפה להצלת יצחק: ולא יקריב בסטרא אחרא צד אחר דהיינו יוצאי ירך אברהם: ה"ג…
אור החמה: ות"ח בשעת' דאמ' משוט בארץ וגומר והכא קאים יצחק ע"ג מדבחא ולא אשתלים מיניה קרבנא וגומר יש לומר כי מאי דינא הוה ליה לשטן עליה דאברהם וגומר ונלע"ד כי כבר ידעת כי ענין נסיון העקידה לא על חנם בא אלא על קטרוג גדול של שטן על שעשה…
רמ"ז: 22בשעתא דאמר משוט בארץ 22בשעתא דאמר משוט בארץ וכו', פשוטו הוא שאמר שהיה לו טענה לשוט בא"י ולקטרג על יושביה. ואי נמי שכיון שיצחק היה בתחילתו מצד הנוקבא היה ראוי שימות בפועל וכמו שמת חבקוק, וזהו משוט בארץ, היא רחל, שהיתה לו…