שעיר לעזאזל - נטילת חלק הסטרא אחרא מזרע אברהם
בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף לג ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאקוּ, כַּד אִתְיְיהִב חוּלָקָא חֲדָא לְהַאי סְטָר לְאִתְעַסְּקָא בֵּיהּ, אִתְפְּרִישׁ לְבָתַר מִכֹּלָּא. כְּגַוְונָא דָּא שָׂעִיר בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, שָׂעִיר בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, בְּגִין דְּאִתְעַסַּק בֵּיהּ, וְשָׁבִיק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּמַלְכֵיהוֹן, וְהָכָא, מָטָא זִמְנָא לְמֵיטָל חוּלָקָא דָּא, מִכָּל זַרְעָא דְּאַבְרָהָם, בְּסִטְרָא אַחֲרָא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא וְגוֹ' אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית כב, כ).
תרגום
בֹּא רְאֵה, בִּשְׁעַת צָרָה, כְּשֶׁנִּתָּן חֵלֶק אֶחָד לַצַּד הַזֶּה לְהִתְעַסֵּק בּוֹ, נִפְרָד אַחַר כָּךְ מֵהַכֹּל. כְּמוֹ זֶה שָׂעִיר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שָׂעִיר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק בּוֹ וְיַעֲזֹב אֶת יִשְׂרָאֵל עִם מַלְכָּם, וְכָאן הִגִּיעַ זְמַן לִטֹּל חֵלֶק זֶה מִכָּל זֶרַע אַבְרָהָם בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַּם הִיא וְגוֹ'׳ (בראשית כב, כ) ׳אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית כב, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דעאקו, כד אתייהב חולקא חדא להאי סטר לאתעסקא ביה, אתפריש לבתר מכלא. כגוונא דא שעיר בראש חודש, שעיר ביומא דכפורי, בגין דאתעסק ביה, ושביק להו לישראל במלכיהון, והכא, מטא זמנא למיטל חולקא דא, מכל זרעא דאברהם, בסטרא אחרא. כמה דאת אמר, ׳הנה ילדה מלכה גם היא וגו' את עוץ בכורו וגו'׳ (בראשית כב, כ).
התרגום: בא ראה, בשעת צרה, כשנתן חלק אחד לצד הזה להתעסק בו, נפרד אחר כך מהכל. כמו זה שעיר בראש חדש, שעיר ביום הכפורים, כדי שיתעסק בו ויעזב את ישראל עם מלכם, וכאן הגיע זמן לטל חלק זה מכל זרע אברהם בסטרא אחרא, כמו שנאמר ׳הנה ילדה מלכה גם היא וגו'׳ (בראשית כב, כ) ׳את עוץ בכורו וגו'׳ (בראשית כב, כ).
מן המפרשים
מקדש מלך: דילטורא עלייהו דישראל פי' כיון שישראל הם ראויים לארץ ישראל והיא שלהם כשאמר השטן משוט בארץ אשגח קב"ה דעל ישראל מקטרג ואע"פ שעדיין לא נכנסו לארץ ישראל כיון שקרויה על שמם והיא שלהם כנכנסו לה דמי: מכל זרעא דאברהם בסטרא אחרא נ"ב…
אור החמה: ת"ח בשעתא דעאקו כמשל הרועה שרוצה להעביר צאנו כד אתייהיב חולקא חדא כגון איוב להאי סטרא השטן אתפרש לבתר מכולא ואינו משטין עוד:
רמ"ז: 22כגוונא דא שעיר בראש חדש 22כגוונא דא שעיר בראש חדש וכו', שידוע שבחסרון הלבנה גובר כח החצונים, שכל עוד שלא תחזור לשלמותה הראשון הוא סי' שיש עונות בישראל ולכן הוא עת צרה, ולכן המנהג הנכון להתענות בער"ח ונק' כפור קטן. אבל אין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: