משל הרועה - הטיית השטן מישראל בעיסוק באיוב
בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 6 · דף לג ע"א
לשון הזוהר
חָמָא שַׁעֲתָא לְמֵיהַב לֵיהּ חוּלָקָא, בְּמָה (נח ס"ד ע"א) דְּיִתְעֲסַק, וְיִתְפְּרַשׁ מִנַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְהָא אוּקְמוּהָ, לְרַעְיָא דְּבָעָא לְמֶעְבַּר עָאנֵיהּ בְּחַד נַהֲרָא וְכוּ', מִיַּד אִתְעַסַּק בֵּיהּ הַהוּא שָׂטָן, וְלֹא קִטְרֵג עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. ׳וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת׳ - יהו"׳ה וַיֹּאמַר הֲחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׳- לָאו תָּוָוהָא לְעַבְדָּא דְּמָארֵיהּ עָבִיד לֵיהּ כָּל רְעוּתֵיהּ, דִּיהֵא דָּחִיל לֵיהּ. אַעְדֵּי אַשְׁגָּחוּתָךְ מִנֵיהּ, וְתֶחמֵי אִי דָּחִיל לָךְ וְאִם לָאו.
תרגום
רָאָה שָׁעָה לָתֵת לוֹ חֵלֶק בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק, וְיִפָּרֵד מִיִּשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, לְרוֹעֶה שֶׁרָצָה לְהַעֲבִיר אֶת צֹאנוֹ בְּנָהָר אֶחָד וְכוּ', מִיָּד הִתְעַסֵּק בּוֹ אוֹתוֹ שָׂטָן וְלֹא קִטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל. ׳וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׳ (איוב א, ט) - אֵין תְּמִיהָה עַל עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ עוֹשֶׂה לוֹ כָּל רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה יָרֵא מִמֶּנּוּ. הָסֵר מִמֶּנּוּ אֶת הַשְׁגָּחָתְךְ, וְתִרְאֶה אִם יִפְחַד מִמְּךְ אִם לֹא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חמא שעתא למיהב ליה חולקא, במה (נח ס"ד ע"א) דיתעסק, ויתפרש מנייהו דישראל, והא אוקמוה, לרעיא דבעא למעבר עאניה בחד נהרא וכו', מיד אתעסק ביה ההוא שטן, ולא קטרג עלייהו דישראל. ׳ויען השטן את׳ - יהו"׳ה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׳- לאו תווהא לעבדא דמאריה עביד ליה כל רעותיה, דיהא דחיל ליה. אעדי אשגחותך מניה, ותחמי אי דחיל לך ואם לאו.
התרגום: ראה שעה לתת לו חלק במה שיתעסק, ויפרד מישראל, והרי פרשוה, לרועה שרצה להעביר את צאנו בנהר אחד וכו', מיד התעסק בו אותו שטן ולא קטרג על ישראל. ׳ויען השטן את ה' ויאמר החנם ירא איוב אלהים׳ (איוב א, ט) - אין תמיהה על עבד שרבו עושה לו כל רצונו שיהיה ירא ממנו. הסר ממנו את השגחתך, ותראה אם יפחד ממך אם לא.
מן המפרשים
אור החמה: לרעיא דבעי למעבר עאניה וכו' ודוגמא לו היו ישראל בקריעת ים סוף והתיש שנתן לדוב הוא איוב. וא"ת והרי ענין זה היה בר"ה כנזכר ואז נאמר לו שיכהו בשחין וקריעת י"ס היה ביום ז' של פסח וי"ל שבר"ה נידון שיכהו בז' של פסח.
רמ"ז: 22דף ל"ב ב' שיטה ל"ד תנו עוז לאלקים, 22דף ל"ב ב' שיטה ל"ד תנו עוז לאלקים, במה וכו', נלע"ד שירמוז ענין נכבד, והוא שידוע שכל שלימות העולם תלוי במיתוק הגבורות, כי בזה מתכוננת המלכות ונעשית כלי לקבל השפע ולעצרו בתוכה בסוד עצרת,…
מהרח"ו: לאו תווהא לאו תווהא וגו'. פירוש, כי הוקשה לו, כי פשט הכתוב יראה שאומר, כי השטן חשב שאולי כוונת הש"י ב'השמת לבך' וגו' כוונתו להטיב את איוב על היותו תם וישר, שאם לא כן למה שאל 'השמת לבך' וגו' 'כי אין כמוהו' וגו', ואז השיב השטן '…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: