ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 2: ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם › פיסקה 25 (לד ע"א)

קין ׳מקץ ימים׳ - קרבנו מסטרא אחרא ולא התקבל

בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 25 · דף לד ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה׳ (בראשית ד, ג) - מִקֵּץ יָמִים, וְלא מִקֵּץ יָמִין. אִיהוּ דָּחָה לְקֵץ יָמִין, וְאִתְקְרִיב לְקֵץ יָמִים. וְהָא אוֹקִימְנָא, ׳וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ׳ (דניאל יב, יג) - וְאָמַר דָּנִיאֵל, לְאָן קֵץ, לְקֵץ הַיָּמִין, אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים. עַד דְּאֲמַר לֵיהּ לְקֵץ הַיָּמִין. וְעַל דָּא דָּוִד דָּחִיל וְאָמַר, ׳הוֹדִעֵנִי יהו"ה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא׳ (תהילים לט, ה) - אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵץ הַיָּמִין. וְהָכָא מַה כְּתִיב ׳וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים׳ - וְלֹא מִקֵּץ יָמִין, וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְקַבַּל קָרְבָּנֵיהּ, דְּהָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוָה. (כלא) תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא׳. מַאי גַּם הוּא. לְאַסְגָּאָה דָּא בְּדָא, קָרְבָּנֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה כֹּלָּא, וְעִקָרָא דְּקָרְבְּנָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהַב חוּלָקָא לְסִטְרָא אַחֲרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וּמֵחֶלְבֵיהֶן - וְקַיִן, עִקָרָא עָבֵד מִקֵּץ יָמִים, רָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְיָהִיב חוּלָקָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא לָא אִתְקַבַּל.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה׳ (שם ד) - מִקֵּץ יָמִים וְלֹא מִקֵּץ יָמִין. הוּא דָּחָה אֶת קֵץ הַיָּמִין, וְהִתְקָרֵב לְקֵץ הַיָּמִים. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, ׳וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ׳ (דניאל יב, יג) - וְאָמַר דָּנִיֵּאל, לְאֵיזֶה קֵץ? לְקֵץ הַיָּמִין אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים? עַד שֶׁאָמַר לוֹ לְקֵץ הַיָּמִין. וְעַל זֶה דָּוִד פָּחַד וְאָמַר, ׳הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אוֹ לְקֵץ הַיָּמִים אוֹ לְקֵץ הַיָּמִין׳ (תהלים לט, ה). וְכָאן מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים׳ - וְלֹא מִקֵּץ יָמִין, וְלָכֵן לֹא הִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ, שֶׁהֲרֵי הָיָה מִסִּטְרָא אַחֲרָא (הַכֹּל). בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב? ׳וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא׳ (בראשית ד, ד). מַה זֶּה גַּם הוּא? לְרַבּוֹת זֶה עִם זֶה. קָרְבָּנוֹ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ - הוּא הָיָה הַכֹּל, וְעִקַּר הַקָּרְבָּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן חֶלְקוֹ לַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמֵחֶלְבֵיהֶן׳ - וְקַיִן עִקָּרוֹ עָשָׂה מִקֵּץ יָמִים, הַסּוֹד שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנָתַן חֵלֶק לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן לֹא הִתְקַבֵּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה׳ (בראשית ד, ג) - מקץ ימים, ולא מקץ ימין. איהו דחה לקץ ימין, ואתקריב לקץ ימים. והא אוקימנא, ׳ואתה לך לקץ׳ (דניאל יב, יג) - ואמר דניאל, לאן קץ, לקץ הימין, או לקץ הימים. עד דאמר ליה לקץ הימין. ועל דא דוד דחיל ואמר, ׳הודעני יהו"ה קצי ומדת ימי מה היא׳ (תהילים לט, ה) - או לקץ הימים או לקץ הימין. והכא מה כתיב ׳ויהי מקץ ימים׳ - ולא מקץ ימין, ובגין כך לא אתקבל קרבניה, דהא מסטרא אחרא הוה. (כלא) תא חזי, מה כתיב ׳והבל הביא גם הוא׳. מאי גם הוא. לאסגאה דא בדא, קרבניה לקודשא בריך הוא הוה כלא, ועקרא דקרבנא לקודשא בריך הוא, ויהב חולקא לסטרא אחרא, כמה דאת אמר ומחלביהן - וקין, עקרא עבד מקץ ימים, רזא דסטרא אחרא, ויהיב חולקא לקודשא בריך הוא, ועל דא לא אתקבל.

התרגום: פתח ואמר, ׳ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה׳ (שם ד) - מקץ ימים ולא מקץ ימין. הוא דחה את קץ הימין, והתקרב לקץ הימים. והרי בארנו, ׳ואתה לך לקץ׳ (דניאל יב, יג) - ואמר דניאל, לאיזה קץ? לקץ הימין או לקץ הימים? עד שאמר לו לקץ הימין. ועל זה דוד פחד ואמר, ׳הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא או לקץ הימים או לקץ הימין׳ (תהלים לט, ה). וכאן מה כתוב? ׳ויהי מקץ ימים׳ - ולא מקץ ימין, ולכן לא התקבל קרבנו, שהרי היה מסטרא אחרא (הכל). בא וראה מה כתוב? ׳והבל הביא גם הוא׳ (בראשית ד, ד). מה זה גם הוא? לרבות זה עם זה. קרבנו לקדוש-ברוך - הוא היה הכל, ועקר הקרבן לקדוש ברוך הוא, ונתן חלקו לסטרא אחרא, כמו שנאמר ׳ומחלביהן׳ - וקין עקרו עשה מקץ ימים, הסוד של הסטרא אחרא, ונתן חלק לקדוש ברוך הוא, ולכן לא התקבל.

מן המפרשים

מקדש מלך: איהו דחה לקץ ימין פי' קין דחה למלכות שנקרא קץ מפני שהיא סוף הספירות א"נ כמ"ש הרב שזעיר בן ט' ספירות והמלכות בת י"ס והוא כוללת הכל הם י"ט ספירות ובכללות גדול הם ק"ץ: לקץ הימים פירוש מלכות דס"א: וע"ד דוד הוה דחיל ואמר הודיעני ה'…

הסולם: פתח ואמר ויהי וגו': פתח ואמר, ויהי מקץ ימים ויבא קין וגו'. כתוב מקץ ימים, לא מקץ ימין. כי קץ הימים הוא הס"א, וקץ הימין הוא הקדושה. (כמ"ש לעיל ב"ב אות של"ד, של"ה) כי הוא דחה את קץ הימין. והתקרב אל קץ הימים. ובארנו, כתוב, ואתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: