יראת איוב מפני עשרו - אינה יראה כראוי, ורשות לקטרג
בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 20 · דף לג ע"ב
לשון הזוהר
מִיָּד- וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ׳- לְאַחֲזָאָה, דִּדְחִילוּ דְּאִיּוֹב לְגַבֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא לְנַטְרָא עוּתְרֵיהּ. וּמֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּכָל אִינּוּן דְּדַחֲלִין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל עוּתְרַיְיהוּ, אוֹ עַל בְּנַיְיהוּ, לָאו אִיהוּ דְּחִילוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא קִטְרֵג הַהוּא מְקַטְרְגָא ׳וְאָמַר, הֲחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׳ הֲלא אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וְגוֹ' מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ. וְעַל דָּא אִיהוּ דָּחִיל לָךְ וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְקַטְרְגָא בֵּיהּ, וּלְאַחֲזָאָה, דְּלָא פָּלַח אִיּוֹב לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְחִימוּ. דְּכֵיוָן דְּאִתְנַסֵּי, נָפַק מֵאוֹרְחָא, וְלָא קָאִים בְּקִיוּמֵיהּ, מַה כְּתִיב, ׳בְּכָל זֹאת לא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו׳- לֹא חָטָא בִּשְׂפָתָיו אֲבָל בִּרְעוּתֵיהּ חָטָא, וּלְבָתַר חָטָא בְּכֹלָּא.
תרגום
מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךְ׳ (איוב א, יב) - לְהַרְאוֹת שֶׁיִּרְאַת אִיּוֹב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא כְּדֵי לִשְׁמֹר עָשְׁרוֹ. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל אוֹתָם הַיְּרֵאִים מהקב"ה מִשּׁוּם עָשְׁרָם אוֹ בְנֵיהֶם, זוֹ אֵינָהּ יִרְאָה כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן קִטְרֵג אוֹתוֹ מְקַטְרֵג ׳וְאָמַר, הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים׳ הֲלֹא אַתָּה - שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וְגוֹ' מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ. וְעַל כָּךְ הוּא יָרֵא מִמְּךְ. וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְקַטְרֵג בּוֹ וּלְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הקב"ה בְּאַהֲבָה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְנַסָּה, יָצָא מֵהַדֶּרֶךְ וְלֹא עָמַד בְּקִיּוּמוֹ. מַה כָּתוּב? ׳בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו׳ (איוב ב, י) - לֹא חָטָא בִּשְׂפָתָיו, אֲבָל בִּרְצוֹנוֹ חָטָא, וְאַחַר כָּךְ חָטָא בַּכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד- ויאמר יהו"׳ה אל השטן הנה כל אשר לו בידך׳- לאחזאה, דדחילו דאיוב לגביה דקודשא בריך הוא, הוא לנטרא עותריה. ומהכא אוליפנא, דכל אינון דדחלין ליה לקודשא בריך הוא, על עותרייהו, או על בנייהו, לאו איהו דחילו כדקא יאות. ועל דא קטרג ההוא מקטרגא ׳ואמר, החנם ירא איוב אלהים׳ הלא אתה שכת בעדו וגו' מעשה ידיו ברכת. ועל דא איהו דחיל לך ואתייהיב ליה רשו לקטרגא ביה, ולאחזאה, דלא פלח איוב לקודשא בריך הוא ברחימו. דכיון דאתנסי, נפק מאורחא, ולא קאים בקיומיה, מה כתיב, ׳בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׳- לא חטא בשפתיו אבל ברעותיה חטא, ולבתר חטא בכלא.
התרגום: מיד - ׳ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך׳ (איוב א, יב) - להראות שיראת איוב לקדוש ברוך הוא הוא כדי לשמר עשרו. ומכאן למדנו, שכל אותם היראים מהקב"ה משום עשרם או בניהם, זו אינה יראה כראוי. ועל כן קטרג אותו מקטרג ׳ואמר, החנם ירא איוב אלהים׳ הלא אתה - שכת בעדו וגו' מעשה ידיו ברכת. ועל כך הוא ירא ממך. ונתנה לו רשות לקטרג בו ולהראות שלא עבד איוב את הקב"ה באהבה. שכיון שהתנסה, יצא מהדרך ולא עמד בקיומו. מה כתוב? ׳בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׳ (איוב ב, י) - לא חטא בשפתיו, אבל ברצונו חטא, ואחר כך חטא בכל.
מן המפרשים
אור החמה: לאו איהו דחילו כדקא יאות. ירצה סוף סוף היא יראה אלא שאינה שלימה אמנם ר' אלעזר חזק יראתו יותר שאמר לאו תווהא לעבדא וגומר ירצה אעפ"י שהיא יראה אלא שאינה שלימה אמנם ר' שמעון בפ' בראשית אמר שהיא יראה חצוניות ממש ויאמר החנם ירא ממש…
הסולם: ומהכא אוליפנא וכו': ומכאן למדנו, שכל אלו היראים מפני הקב"ה בשביל עשירותם או בניהם, אין זה יראה כראוי. וע"כ קטרג המקטרג ואמר, החנם ירא איוב אלקים הלא אתה שכת בעדו וגו', מעשה ידיו ברכת, וע"כ הוא ירא אותך. ואז ניתן לו רשות לקטרג…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: