ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 13: ׳קדש לי כל בכור׳ - אדנות היצר על האדם כפי מעשיו › פיסקה 3 (מא ע"ב)

זכויות בינוניות - מאבק זכות וחוב בכף ירך יעקב

בא · ׳קדש לי כל בכור׳ - אדנות היצר על האדם כפי מעשיו · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף מא ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד זַכְוָון בֵּינוֹנִיִּם - ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה), זַכְוָון וְחוֹבִין מִתְחַבְּקָן לְאַגָּחָא קְרָבָא - מִסִּטְרָא דְּזַכְוָון - ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ׳ (בראשית לב, כו) - מִסִּטְרָא דְּחוֹבִין - ׳וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ בְּגִיד הַנָּשֶׁה. נָשֶׁה: לָשׁוֹן ׳כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי׳ (בראשית מא, נא) - וְאִיהוּ לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. חַד מָדוֹרָא מֵאִינּוּן שִׁבְעָה אַרְעָאן, מַאן דְּנָחִית תַּמָן אִתְנְּשֵׁי מִנֵיהּ אוֹרַיְיתָא.

תרגום

וּכְשֶׁהַזְּכֻיּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת - ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (שם לב, כה), זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת מִתְחַבְּקוֹת לַעֲרֹךְ קְרָב - מִצַּד הַזְּכֻיּוֹת - ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ׳ (בראשית לב, כו) - מִצַּד הָעֲבֵרוֹת - ׳וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ - בְּגִיד הַנָּשֶׁה. נָשֶׁה לְשׁוֹן ׳כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי׳ (שם מא, נא) - וְהוּא לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. מָדוֹר אֶחָד מֵאוֹתָן שֶׁבַע הָאֲרָצוֹת. מִי שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם, נִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד זכוון בינונים - ׳ויאבק איש עמו׳ (בראשית לב, כה), זכוון וחובין מתחבקן לאגחא קרבא - מסטרא דזכוון - ׳וירא כי לא יכול לו׳ (בראשית לב, כו) - מסטרא דחובין - ׳ויגע בכף ירכו׳ בגיד הנשה. נשה: לשון ׳כי נשני אלהים את כל עמלי׳ (בראשית מא, נא) - ואיהו לשון נשיה. חד מדורא מאינון שבעה ארעאן, מאן דנחית תמן אתנשי מניה אורייתא.

התרגום: וכשהזכיות בינוניות - ׳ויאבק איש עמו׳ (שם לב, כה), זכיות וחובות מתחבקות לערך קרב - מצד הזכיות - ׳וירא כי לא יכל לו׳ (בראשית לב, כו) - מצד העברות - ׳ויגע בכף ירכו׳ - בגיד הנשה. נשה לשון ׳כי נשני אלהים את כל עמלי׳ (שם מא, נא) - והוא לשון נשיה. מדור אחד מאותן שבע הארצות. מי שיורד לשם, נשכחת ממנו התורה.

מן המפרשים

אור החמה: וכד זכוון בינונים ויאבק איש עמו זכוון וחובין. מלת איש קא דריש א"ש י' אש חובין י' זכוון שכן יו"ד היא סוד מים בסוד א' יוד עליונה מים עליונים יוד תחתונה מים תחתונים: מסטרא דזכוון וירא כי לא יכול לו. שי הזכיות מכריעות לכף זכות…

הסולם: וכד זכוון בינונים וכו': וכשהזכיות בינונות, ויאבק איש עמו, דהיינו שהזכיות והעבירות מתאבקות לערוך מלחמה. מצד הזכיות, כתוב, וירא כי לא יכול לו. ומצד העבירות כתוב, ויגע בכף ירכו בגיד הנשה. נשה, הוא לשון, כי נשני אלקים את כל עמלי.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: