ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 3לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בא · מאמר 13

׳קדש לי כל בכור׳

זוהר ח"ב, פרשת בא, דף מא:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

אדנות היצר על האדם כפי מעשיו

אדנות היצר על האדם - כפי דרגתו ברשע צדיק ובינוני

טו] וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם וְגוֹ'׳ בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. (שמות יג, טו). מִצְוָה זוֹ לְקַדֵּשׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה. וְעַם הָאָרֶץשנקרא 'בהמה' כמו שיבואר לקמן (צו כט.) צָרִיךְ שְׁנֵי דְבָרִים:כדי לעלות למדרגת אדם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה פָּדוּי מִתַּחַת שִׁלְטוֹן הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא אֲדוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו ׳יַעֲבָר נָא אֲדנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ׳היינו (בראשית לג, יד) - בָּעוֹלָם הַזֶּה. שבעוה"ז כביכול הוא אדונו מצד שלטונו, וטעם שקראו אדני אָדוֹן מִצַּד הָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם רַבִּים עַל הַגּוּף. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ,כל אחד כפי ענינו, שהרשע הוא עבד אצל אדונו הוא היצה"ר שהרי הוא סר למשמעתו, ולכך רָשָׁע - יֵצֶר הָרָעהוא ש שׁוֹפְטוֹ. הוא עצמו שיורד ומשטין ועולה ומקטרג ונוטל רשות ויורד ליטול נשמתו (ברכות סא:) אבל צַדִּיק - יֵצֶר הַטּוֹבהוא שׁוֹפְטוֹ. שהוא אדונו של הצדי"ק ושופטו היינו ללמד זכות עליו בֵּינוֹנִי - זֶה וָזֶהיצה"ר ויצה"ט שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי הוּא אָח שֶׁל יֵצֶר הָרָע וְאָח שֶׁל יֵצֶר הַטּוֹב, ׳אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ׳[כדאמרי' במשנה שלי שלי, שלך שלך - מדה בינונית, שפעמים כך ופעמים כך-גר"א] ולזה אמר קודם, כי עם הארץ צריך שני דברים א. שייצא מרשעו להיות בינוני, ב. להיות צדיק- וכפי שיבאר לקמן [ע''י לימוד התורה בדוגמת קידוש בכור בהמה], ולזה הדגיש שהן שני פיקודין- פדיון פטר חמור [להיות בינוני] וקדוש בכור להיות צדיק. - יהל אור.

בלשון הזוהר

׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם וְגוֹ'׳ (שמות יג, טו). פִּקּוּדָא דָּא לְקַדֵּשׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה, וְעַם הָאָרֶץ צָרִיךְ תְּרֵין מִילִין, חַד דִּיהֵא פָּדוּי מִתְּחוֹת שֻׁלְטָנוּתָא דְּיֵצֶר הָרָע, דְּאִיהִי אֲדוֹן דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְּאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, ׳יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ׳ (בראשית לג, יד) - בְּהַאי עָלְמָא. אֲדוֹן מִצַּד חוֹבִין דִּנְפִישִׁין עַל גּוּפָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, חַיָּיבָא - יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטוֹ. זַכָּאָה - יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי - זֶה וְזֶה שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי, הַיְינוּ אָח דְּיֵצֶר הָרָע, וְאָח דְּיֵצֶר הַטּוֹב, ׳אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זכויות מרובות - שבירת משמרות הלילה ועליית האדם לאדנות

וּכְשֶׁרַבּוֹת הַזְּכֻיּוֹת, הָרוּחַ שׁוֹבֵר שְׁתֵּי מִשְׁמָרוֹת - שֶׁל חֲמוֹר נוֹעֵר, וּכְלָבִים צוֹעֲקִים,משמרה ראשונה ומשמרה שניה שבלילה, הרוח שלו- בקריאתו ק"ש ופסוק דרחמי, אוחז חרב פיפיות בידו והורג אותם הקליפות המתעוררים במשמרה הראשונ' והשניה. וְעוֹלֶה רוחו לְמִשְׁמֶרֶת הַשַּׁחַר שֶׁבּוֹ הָאָדָם, ע"י עסק התורה שעוסק באשמורת הבוקר וגורם יחוד עליון בסוד אשה מספרת עם בעלה וְחוֹזֵר הָאָדָם לִהְיוֹת אָדוֹן. ותכף מסמיך לזה התפלה והתחנה בסוד ייראוך עם שמש, אז באותו הזמן נקרא בשם אדם (שהוא השם היותר מעולה שבכל השמות -זוה"'ק תזריע) ועוד נקרא בשם אדו"ן זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי לִישהם כפופים תחת ידי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה׳ (שם לב, ו). וְעוֹלֶה לְדַרְגַּת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם ששולט על מלאכין דשכינתא דהיינו דגים שבים העליון שהם ממנן שליחן דעלמא (זוה"ק וארא) וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ מלאכין דקוב"ה ת"ת שמים (תיקו"ז קס"ט:) (שם א, כח) - ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ'׳ כי בכח האדם השלם אשר נשתלם במדרגת ויבא יעקב שלם לשלוט על כל כוחות הבריאה. (שם ט, ב).

בלשון הזוהר

וְכַד זַכְוָון נְפִישִׁין, רוּחָא תָּבַר תְּרֵין מִשְׁמָרוֹת - דַּחֲמוֹר נוֹעֵר, כְלָבִים צוֹעֲקִים, וְסָלִיק לְמִשְׁמֶרֶת דְּשַׁחַר, דְּבֵיהּ אָדָם וְאִתְהַדָּר בַּר נָשׁ אֲדוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה׳ (בראשית לב, ו). וְסָלִיק לְדַרְגָּא דְּאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית א, כח) - ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ'׳ (בראשית ט, ב).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זכויות בינוניות - מאבק זכות וחוב בכף ירך יעקב

לב לב וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ *** ***וּכְשֶׁהַזְּכֻיּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת ואין הכרעה לזכות או לחובה על זה נאמר - ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ שהן מתאבקין ביניהם ואין צד אחד מכריע להצד השני (שם לב, כה) - זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת מִתְחַבְּקוֹתנאבקות לַעֲרֹךְ קְרָב. מִצַּד הַזְּכֻיּוֹת - ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ׳ (שם לב, כו). מִצַּד הָעֲבֵרוֹת - ׳וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ - בְּגִיד הַנָּשֶׁה. ששם מקום אחיזה שלו להורידו למטה ׳נָשֶׁה׳ (שם מא, נא) לְשׁוֹן ׳כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי׳ - וְהוּא לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. לשון שכחה ושם 'נשיה' הוא מָדוֹר אֶחָד מֵאוֹתָן שֶׁבַע הָאֲרָצוֹת.אלו הם שבעה מדורים מִי שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם, נִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה. וטעם הדבר כי א''א למרקו בגיהנום כי תורתו מגנת עליו, ומאידך א''א להכניסו לג''ע שעוונתיו שקולין, ומשום כך אחיזה של הס''מ היא בהשכחת תורתו, שכך יתמרק בגיהנום ורק אח''כ יבוא ליטול שכר תורתו בג''ע.

בלשון הזוהר

וְכַד זַכְוָון בֵּינוֹנִיִּם - ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה) - זַכְוָון וְחוֹבִין מִתְחַבְּקָן לְאַגָּחָא קְרָבָא. מִסִּטְרָא דְּזַכְוָון - ׳וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ׳ (בראשית לב, כו). מִסִּטְרָא דְּחוֹבִין - ׳וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ׳ בְּגִיד הַנָּשֶׁה. ׳נָשֶׁה׳: לָשׁוֹן ׳כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי׳ (בראשית מא, נא) - וְאִיהוּ לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. חַד מָדוֹרָא מֵאִינּוּן שִׁבְעָה אַרְעָאן, מַאן דְּנָחִית תַּמָן אִתְנְּשֵׁי מִנֵיהּ אוֹרַיְיתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויאבק איש עמו׳

מלאכי הימין והשמאל המלווים את האדם כפי מעשיו

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.