השם הזה אמונת עליונים ותחתונים ובאות זעירה תלויים אלף אלפי עולמות של תשוקות
אמור · איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת · מאמר 49 · פיסקה 8 · דף קו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא שְׁמָא דָּא מְהֵימְנוּתָא דְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי. וְעַל דָּא קַיְימִין עָלְמִין כֻּלְּהוּ, בְּאָת חַד זְעֵירָא, תַּלְיָין אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְבָן עָלְמִין דְּכִסּוּפִין, וְעַל דָּא תָּנֵינָן, אַתְוָון אִלֵּין, קְשִׁירִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְכַמָּה אֶלֶף רִבְבָן עִלָּאִין (ס"א עלמין), תַּלְיָין בְּכָל אָת וְאָת, וְאִסְתְּלִיקוּ וְאִתְקַשָּׁרוּ בִּמְהֵימְנוּתָא (באתגלייא) וְסָתִים בְּהוּ, מַה דְּלָא אִתְדָּבָקוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, אוֹרַיְיתָא בְּהוּ תַּלְיָיא, עָלְמָא דֵּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי, הוּא וּשְׁמֵיהּ חַד. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי׳ (תהילים לט, ב) - וּכְתִּיב ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה).
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַזֶּה הִנּוֹ אֱמוּנַת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה עוֹמְדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּאוֹת זְעִירָה אַחַת תְּלוּיִים אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת שֶׁל תְּשׁוּקוֹת, וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ קְשׁוּרוֹת אֵלּוּ בְאֵלּוּ, וְכַמָּה אֶלֶף רְבָבוֹת עֶלְיוֹנִים (עוֹלָמוֹת) תְּלוּיִים בְּכָל אוֹת וָאוֹת, וְעוֹלוֹת וְנִקְשָׁרוֹת בַּמְּהֵימְנוּתָא (בגלוי), וְנִסְתָּר בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיגוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַתּוֹרָה תְלוּיָה בָהֶם, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי׳ (תהלים לט) - וְכָתוּב, ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ׳ (קהלת ה, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, הכי הוא ודאי, דהא שמא דא מהימנותא דעלאי ותתאי. ועל דא קיימין עלמין כלהו, באת חד זעירא, תליין אלף אלפין ורבוא רבבן עלמין דכסופין, ועל דא תנינן, אתוון אלין, קשירין אלין באלין, וכמה אלף רבבן עלאין (ס"א עלמין), תליין בכל את ואת, ואסתליקו ואתקשרו במהימנותא (באתגלייא) וסתים בהו, מה דלא אתדבקו עלאין ותתאין, אורייתא בהו תלייא, עלמא דין ועלמא דאתי, הוא ושמיה חד. ועל דא כתיב, ׳אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני׳ (תהילים לט, ב) - וכתיב ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳ (קהלת ה, ה).
התרגום: אמר רבי יוסי, כך זה ודאי, שהרי השם הזה הנו אמונת העליונים והתחתונים, ועל זה עומדים כל העולמות, באות זעירה אחת תלויים אלף אלפים ורבוא רבבות עולמות של תשוקות, ועל זה שנינו, האותיות הללו קשורות אלו באלו, וכמה אלף רבבות עליונים (עולמות) תלויים בכל אות ואות, ועולות ונקשרות במהימנותא (בגלוי), ונסתר בהם מה שלא השיגו העליונים והתחתונים, התורה תלויה בהם, העולם הזה והעולם הבא, הוא ושמו אחד. ועל כן כתוב, ׳אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני׳ (תהלים לט) - וכתוב, ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳ (קהלת ה, ה).
מן המפרשים
אור החמה: ואתגליא וסתים בהו פי' בזה השם ואותיותיו תלויים נעלמים ונגלים ואפילו הנעלם ונסתר מעיני הנבראים העליונים. וז"ש מה דלא אדביקו וגומר אוריית' שבכתב ועל פה וסודותיה בהו תליא. עלמא דין שנברא בה' ועלמא דאתי שנברא בי' ותורה שבכתב ו'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: