טעם שנשא חטאו - כמו שאמר אלהי סתם ולא פרש ובנקוב השם תלויה אמונת הכל
אמור · איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת · מאמר 49 · פיסקה 7 · דף קו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי, אֲמַאי ׳וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳, וְנִסְלַח חֶטְאוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. (ס"א אלא) אָמַר לֵיהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר אֱלֹהַי כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא סְתָם, וְלָא פָּרִישׁ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו׳ סְתָם, וְלָא פֵּירַשׁ, וְהָא וַדַּאי ׳וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳. אֲבָל ׳וְנוֹקֵב שֵׁם׳ יהו " ׳ה מוֹת יוּמָת׳ - דְּהָא הָכָא תַּלְיָיא מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִטְעָן עָלֵיהּ כְּלָל.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ, לָמָּה ׳וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳? וְנִסְלַח חֶטְאוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! (אֶלָּא) אָמַר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלֹהַי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ סְתָם, וְלֹא פֵרַשׁ. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו׳ סְתָם, וְלֹא פֵרַשׁ, וְזֶה וַדַּאי ׳וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳. אֲבָל ׳וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת׳ (ויקרא כד, טז) - שֶׁהֲרֵי כָּאן תְּלוּיָה אֱמוּנַת הַכֹּל, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לִטְעֹן עָלָיו כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, אי הכי, אמאי ׳ונשא חטאו׳, ונסלח חטאו מבעי ליה. (ס"א אלא) אמר ליה, כגון דאמר אלהי כמה דאוקימנא סתם, ולא פריש. רבי חייא אמר, ׳כי יקלל אלהיו׳ סתם, ולא פירש, והא ודאי ׳ונשא חטאו׳. אבל ׳ונוקב שם׳ יהו " ׳ה מות יומת׳ - דהא הכא תלייא מהימנותא דכלא, ולית ליה רשו למטען עליה כלל.
התרגום: אמר רבי יהודה, אם כך, למה ׳ונשא חטאו׳? ונסלח חטאו היה צריך להיות! (אלא) אמר לו, כמו שאמר אלהי, כמו שבארנו סתם, ולא פרש. רבי חייא אמר, ׳כי יקלל אלהיו׳ סתם, ולא פרש, וזה ודאי ׳ונשא חטאו׳. אבל ׳ונקב שם ה' מות יומת׳ (ויקרא כד, טז) - שהרי כאן תלויה אמונת הכל, ואין לו רשות לטען עליו כלל.
מן המפרשים
מקדש מלך: א"ר יהודה אי הכי אמאי ונשא וכו' ונסלח חטאו מבע"ל הלשון הזה אינו מדוקדק וה"פ א"ר יהודה הכי הוא ודאי שמ"שה כי יקלל אלהיו סתם יכיל למטען דלייט למהימנותא בישא דשרייא עליה לזמנין כדלעיל. דאי לת"ה ותפרש כי יקלל אלהיו היינו שקלל…
אור החמה: א"ר יהודה אי הכי וגו' פי' בשלמא לדידי דאמרית דלא טעין מידי אלא קלל סתם ניחא דקאמר ונשא חטאו משום דלא ידעינן אי לצד קדושה קאמר אלא לדידך דאמרת דפריש דקאמר לההוא מהימנותא וגומר א"כ ונסלח חטאו הל"ל דאדרבה מה שחטא עד עתה בהיותו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: