שמע עמי ואעידה בך - לא יהיה בך אל זר זה יצר הרע השורה ומביא לעבודה זרה
אמור · איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת · מאמר 49 · פיסקה 5 · דף קו ע"ב
לשון הזוהר
(ויקרא כד טו) ׳אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהילים פא ט-י) ׳שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר- כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר- מַאי וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר׳. אֶלָּא ׳לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר׳- דְּלָא יֵיעוּל בַּר נָשׁ לְיֵצֶר הָרָע בְּגַוִיהּ, דְּכָל מַאן דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ, אֵל זָר שַׁרְיָא בְּגַוִיהּ, דְּהָא כַּד אִתְחַבָּר בַּר נָשׁ בֵּיהּ מִיַּד אָתֵי לְאַעְבְּרָא עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, אָתֵי לְאַעְבְּרָא עַל מְהֵימְנוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְאָתֵי לְבָתַר לְמִסְגַּד לְטַעֲוָון אָחֳרָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר׳- כֵּיוָן דְּלָא ׳יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר׳- לָא תֵּיתֵי לְמִסְגַּד לְטַעֲוָון אָחֳרָן, וּלְמֶעְבַּר עַל מְהֵימְנוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְלֹא תִשְׁתַּחֲוְה לְאֵל נֵכָר- וּמְהֵימְנוּתָא בִּישָׁא דְּבַּר נָשׁ דָּא הוּא׳.
תרגום
׳אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ׳ (ויקרא כד, טו). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳שְׁמַע עַמִּי וְאָעִידָה בָּךְ יִשְׂרָאֵל אִם תִּשְׁמַע לִי לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׳ (תהלים פא, ט) - כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר׳ (תהלים פא, י) - מַה זֶּה ׳וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׳? אֶלָּא ׳לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר׳ - שֶׁלֹּא יַכְנִיס אָדָם אֶת הַיֵּצֶר הָרָע לְתוֹכוֹ. שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, אֵל זָר שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר בּוֹ אָדָם, מִיָּד בָּא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, וּבָא לַעֲבֹר עַל אֱמוּנַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וּבָא אַחַר כָּךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלִילִים אֲחֵרִים, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳לֹא יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר׳ - כֵּיוָן שֶׁלֹּא ׳יִהְיֶה בְךְ אֵל זָר׳ - לֹא תָבֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לֶאֱלִילִים אֲחֵרִים וְלַעֲבֹר עַל אֱמוּנַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר׳ - וְזוֹהִי מְהֵימְנוּתָא רָעָה שֶׁל הָאָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (ויקרא כד טו) ׳איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׳. רבי יצחק פתח, (תהילים פא ט-י) ׳שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר- כיון דכתיב ׳לא יהיה בך אל זר- מאי ולא תשתחוה לאל נכר׳. אלא ׳לא יהיה בך אל זר׳- דלא ייעול בר נש ליצר הרע בגויה, דכל מאן דאתי לאתחברא ביה, אל זר שריא בגויה, דהא כד אתחבר בר נש ביה מיד אתי לאעברא על פתגמי אורייתא, אתי לאעברא על מהימנותא דשמא קדישא, ואתי לבתר למסגד לטעוון אחרן, ועל דא כתיב, ׳לא יהיה בך אל זר׳- כיון דלא ׳יהיה בך אל זר׳- לא תיתי למסגד לטעוון אחרן, ולמעבר על מהימנותא דשמא קדישא. הדא הוא דכתיב, ׳ולא תשתחוה לאל נכר- ומהימנותא בישא דבר נש דא הוא׳.
התרגום: ׳איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׳ (ויקרא כד, טו). רבי יצחק פתח, ׳שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׳ (תהלים פא, ט) - כיון שכתוב ׳לא יהיה בך אל זר׳ (תהלים פא, י) - מה זה ׳ולא תשתחוה לאל נכר׳? אלא ׳לא יהיה בך אל זר׳ - שלא יכניס אדם את היצר הרע לתוכו. שכל מי שבא להתחבר עמו, אל זר שרוי בתוכו, שהרי כשמתחבר בו אדם, מיד בא לעבר על דברי תורה, ובא לעבר על אמונת השם הקדוש, ובא אחר כך להשתחוות לאלילים אחרים, ועל זה כתוב ׳לא יהיה בך אל זר׳ - כיון שלא ׳יהיה בך אל זר׳ - לא תבא להשתחוות לאלילים אחרים ולעבר על אמונת השם הקדוש. זהו שכתוב ׳ולא תשתחוה לאל נכר׳ - וזוהי מהימנותא רעה של האדם.
מן המפרשים
אור החמה: ר' יצחק פתח שמע עמי פתח בפסוק זה מפני שממנו הכרח שאם כפשוטו מאי עמי כיון שהוא קרוב לה אחז לאל זר אלא ודאי שהוא צדיק גמור ואל זר יצה"ר קאמר שום חלק לא יהיה לו בו. וז"ש דכל מאן דאתי לאתחברא אפילו בדבר קל אל נכר שהם הקליפות כולם…
הסולם: איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו: ר׳ יצחק פתח, שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר. שואל, כיון שכתוב, לא יהיה בך אל זר, מהו ולא תשתחוה לאל נכר. ומשיב, אלא לא יהיה בך אל זר, פירושו, שאדם לא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: