ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 49: איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת › פיסקה 14 (קז ע"א)

ראו נחש נקשר באפעה ומתו - ברוך הרחמן שהרחיש לנו נס ואין לנהג בזיון בשליחות הקבה

אמור · איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת · מאמר 49 · פיסקה 14 · דף קז ע"א

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמוּ חַד חִוְיָא מַדְבָּר קָמַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי דָּא אָזִיל לְאַרְחֲשָׁא לָן נִיסָא, רָהַט הַהוּא חִוְיָא קַמַּיְיהוּ, וְקָטַר בְּחַד אֶפְעֶה בְּקִיטְרָא דְּאוֹרְחָא סַטוּן (ס"א נצן) חַד בְּחַד וּמִיתוּ. כַּד מָטוּן, חָמוּ לוֹן לְתַרְוַויְּיהוּ שְׁכִיבִין בְּאָרְחָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּרָחִישׁ לָן נִיסָא, דְּהָא כָּל מַאן דְּאִסְתָּכַּל בְּהַאי, כַּד אִיהוּ בְּקִיּוּמֵיהּ, אוֹ אִיהוּ יִסְתָּכַּל בְּבַּר נָשׁ, לָא יִשְׁתְּזִיב וַדַּאי, כָּל שֶׁכֵּן אִי יִקְרַב בַּהֲדֵיהּ. קָרָא עָלֵיהּ, ׳לֹא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ׳ (תהילים צא, י) - וּבְכֹלָּא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁלִיחוּתָא דִּילֵיהּ, וְלֵית לָן לְאַנְהָגָא קְלָנָא בְּכָל מַה דְּאִיהוּ עָבֵד. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳טוֹב יהו"ה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהילים קמה, ט-י) - וּכְתִיב, ׳יוֹדוּךָ יהו"ה כָּל מַעֲשֶׂיךָ׳. (נדפס ויחי רכ"א)

תרגום

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ נָחָשׁ אֶחָד הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי זֶה הוֹלֵךְ לְהַרְחִישׁ לָנוּ נֵס. רָץ אוֹתוֹ נָחָשׁ לִפְנֵיהֶם וְנִקְשַׁר בְּאֶפְעֶה אֶחָד בְּקֶשֶׁר הַדֶּרֶךְ, הֵסִיטוּ (נלחמו) זֶה אֶת זֶה וּמֵתוּ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ, רָאוּ אֶת שְׁנֵיהֶם שׁוֹכְבִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁהִרְחִישׁ לָנוּ נֵס, שֶׁהֲרֵי כָּל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּזֶה כְּשֶׁהוּא בְּקִיּוּמוֹ, אוֹ שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בָּאָדָם, לֹא יִנָּצֵל בְּוַדַּאי. כָּל שֶׁכֵּן אִם יִקְרַב אֵלָיו. קָרָא עָלָיו, ׳לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךְ׳ (תהלים צא, י) - וּבַכֹּל עוֹשֶׂה הקב"ה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לָנוּ לִנְהֹג בִּזָּיוֹן בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (שם קמה, ט) - וְכָתוּב, ׳יוֹדוּךְ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךְ׳ (תהלים קמה, י).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, חמו חד חויא מדבר קמייהו. אמר רבי שמעון, ודאי דא אזיל לארחשא לן ניסא, רהט ההוא חויא קמייהו, וקטר בחד אפעה בקיטרא דאורחא סטון (ס"א נצן) חד בחד ומיתו. כד מטון, חמו לון לתרווייהו שכיבין בארחא. אמר רבי שמעון, בריך רחמנא דרחיש לן ניסא, דהא כל מאן דאסתכל בהאי, כד איהו בקיומיה, או איהו יסתכל בבר נש, לא ישתזיב ודאי, כל שכן אי יקרב בהדיה. קרא עליה, ׳לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׳ (תהילים צא, י) - ובכלא עביד קודשא בריך הוא שליחותא דיליה, ולית לן לאנהגא קלנא בכל מה דאיהו עבד. ועל דא כתיב, ׳טוב יהו"ה לכל ורחמיו על כל מעשיו׳ (תהילים קמה, ט-י) - וכתיב, ׳יודוך יהו"ה כל מעשיך׳. (נדפס ויחי רכ"א)

התרגום: עד שהיו הולכים, ראו נחש אחד הולך לפניהם. אמר רבי שמעון, ודאי זה הולך להרחיש לנו נס. רץ אותו נחש לפניהם ונקשר באפעה אחד בקשר הדרך, הסיטו (נלחמו) זה את זה ומתו. כשהגיעו, ראו את שניהם שוכבים בדרך. אמר רבי שמעון, ברוך הרחמן שהרחיש לנו נס, שהרי כל מי שמסתכל בזה כשהוא בקיומו, או שהוא מסתכל באדם, לא ינצל בודאי. כל שכן אם יקרב אליו. קרא עליו, ׳לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׳ (תהלים צא, י) - ובכל עושה הקב"ה את שליחותו, ואין לנו לנהג בזיון בכל מה שהוא עושה. ועל זה כתוב, ׳טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו׳ (שם קמה, ט) - וכתוב, ׳יודוך ה' כל מעשיך׳ (תהלים קמה, י).

מן המפרשים

אור יקר: לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב ר׳ שמעון שבשתים טעה ר׳ יוסי האחת שרמס כדפי/ ולזה אסור בבריות הקלות שאינם מזיקות כגון-זבובים ויתושין ותולעים קלים שאינם מזיקים לבני אדם לחפש(י) אחרי]ה[ם להורגם, השנית שאמר הלואי לא שכיחי וזה נראו…

הסולם: עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים, ראו נחש אחד הולך לפניהם. אמר ר״ש, ודאי שזה הולך לעשות לנו נס. רץ נחש הזה לפניהם, ונקשר באפעה אחת באמצע הדרך, נלחמו אחד באחד, ומתו. כשהגיעו להם, ראו אותם שניהם מוטלים בדרך. א״ר שמעון, ברוך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: