ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 49: איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת › פיסקה 10 (קו ע"ב)

אל תקרב הלם של נעליך - משה מיום שנולד לא סר ממנו הזהר ובכל זאת הזהר

אמור · איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - סוד נקוב שם ה מות יומת · מאמר 49 · פיסקה 10 · דף קו ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, ׳אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ (שמות ג, ה) - וּמַה מֹשֶׁה, דְּמִן יוֹמָא דְּאִתְיְלִיד זִיהֲרָא קַדִישָׁא עִלָּאָה לָא אַעְדֵּי מִנֵּיהּ, כְּתִיב בֵּיהּ ׳אַל תִקְרַב הֲלוֹם׳ - אָמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה, עַד כָּאן לָא אַנְתְּ כְּדַאי לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בִּיקָרִי, שַׁל נְעָלֶיךָ. וּמַה מֹשֶׁה כַּךְ, דְּהֲוָה קָרִיב בִּדְחִילוּ בִּקְדוּשָּׁה כְּתִיב בֵּיהּ הָכִי - מַאן דְּקָרִיב בְּאֹרַח קְלָנָא לְגַבֵּי מַלְכָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

תרגום

רַבִּי יֵיסָא פָּתַח וְאָמַר, ׳אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךְ מֵעַל רַגְלֶיךְ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא׳ (שם ג) - וּמַה מֹּשֶׁה, מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, לֹא סָר מִמֶּנּוּ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, כָּתוּב בּוֹ ׳אַל תִּקְרַב הֲלֹם׳ (שמות ג, ה) - אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה, עַד כָּאן אֵינְךְ כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי שַׁל נְעָלֶיךְ. וּמַה מֹּשֶׁה כָּךְ, שֶׁהָיָה מִתְקָרֵב בְּיִרְאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּתוּב בּוֹ כָּךְ - מִי שֶׁקָּרֵב בְּאֹרַח שֶׁל קָלוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי ייסא פתח ואמר, ׳אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׳ (שמות ג, ה) - ומה משה, דמן יומא דאתיליד זיהרא קדישא עלאה לא אעדי מניה, כתיב ביה ׳אל תקרב הלום׳ - אמר ליה, משה, עד כאן לא אנת כדאי לאשתמשא ביקרי, של נעליך. ומה משה כך, דהוה קריב בדחילו בקדושה כתיב ביה הכי - מאן דקריב בארח קלנא לגבי מלכא, על אחת כמה וכמה.

התרגום: רבי ייסא פתח ואמר, ׳אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׳ (שם ג) - ומה משה, מיום שנולד, לא סר ממנו הזהר הקדוש העליון, כתוב בו ׳אל תקרב הלם׳ (שמות ג, ה) - אמר לו, משה, עד כאן אינך כדאי להשתמש בכבודי של נעליך. ומה משה כך, שהיה מתקרב ביראה בקדשה כתוב בו כך - מי שקרב בארח של קלון אל המלך על אחת כמה וכמה.

מן המפרשים

הסולם: ר׳ ייסא פתח וכו׳: ר״י פתח ואמר, אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. ומה משה שמיום שנולד, לא הוסר ממנו זוהר הקדוש העלון, כתוב בו, אל תקרב הלום. אמר לו הקב״ה, משה, עד עתה, אין אתה ראוי להשתמש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: