ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 48: ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי - סוד המקלל וכבוד מלכים חקר דבר › פיסקה 4 (קה ע"ב)

בימי רשבי היו אומרים פתח פיך ואחר פטירתו אל תתן פיך לחטיא - לאכל לשבעה או למכסה עתיק

אמור · ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי - סוד המקלל וכבוד מלכים חקר דבר · מאמר 48 · פיסקה 4 · דף קה ע"ב

לשון הזוהר

בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, הֲוָה בַּר נָשׁ אָמַר לְחַבְרֵיהּ: פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. בָּתַר דְּשָׁכִיב, הֲווֹ אַמְרֵי: ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ וְגוֹ'׳. בְּיוֹמוֹי - לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה. בָּתַר דְּשָׁכִיב - וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. דְּחַבְרַיָּיא מְגַמְגְמֵי, וְלָא קַיְימֵי בְּמִלִּין. דָּבָר אַחֵר, לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה - בְּאִינּוּן מִלִּין דְּאִתְגַּלְּיָין. וְלִמְכַסֶּה עָתִיק - בְּאִינּוּן מִילִּין דְּאִתְחַפְּיָין.

תרגום

בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: פְּתַח פִּיךְ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךְ. אַחַר שֶׁנִּפְטַר, הָיוּ אוֹמְרִים: ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ וְגוֹ'׳ (קהלת ה, ה). בְּיָמָיו - לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה. אַחַר שֶׁנִּפְטַר - וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. שֶׁהַחֲבֵרִים מְגַמְגְּמִים וְלֹא עוֹמְדִים בַּדְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה - בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִתְגַּלּוּ. וְלִמְכַסֶּה עָתִיק - בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִתְכַּסּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביומוי דרבי שמעון, הוה בר נש אמר לחבריה: פתח פיך ויאירו דבריך. בתר דשכיב, הוו אמרי: ׳אל תתן את פיך וגו'׳. ביומוי - לאכול לשבעה. בתר דשכיב - ולמכסה עתיק. דחברייא מגמגמי, ולא קיימי במלין. דבר אחר, לאכול לשבעה - באינון מלין דאתגליין. ולמכסה עתיק - באינון מילין דאתחפיין.

התרגום: בימי רבי שמעון היה אדם אומר לחברו: פתח פיך ויאירו דבריך. אחר שנפטר, היו אומרים: ׳אל תתן את פיך וגו'׳ (קהלת ה, ה). בימיו - לאכל לשבעה. אחר שנפטר - ולמכסה עתיק. שהחברים מגמגמים ולא עומדים בדברים. דבר אחר לאכל לשבעה - באותם דברים שהתגלו. ולמכסה עתיק - באותם דברים שהתכסו.

מן המפרשים

אור יקר: אל תתן את פיד לחטיא ר׳ חזקיה וכמה וכו׳ והיינו כ&ה מרכבות שיש בכל אות ואות כדפירשנו בסתרי אותיות מהזוהר שפירשנו בחלק שיעור קומה , ויש מרכבות משתלשלות למטה בסוד העולמות כסאות היכלות ובסוד הייחוד נקשרות בהם בסוד שמע וברוך שם,…

הסולם: ביומוי דר׳ שמעון וכו׳: בימיו של ר״ש, היה אדם אומר לחבירו, פתח פיך ויאירו דבריך. אחר שנפטר, היו אומרים, אל תתן את פיך וגו'. בימיו , לאכול לשבעה, אחר שנפטר, ולמכסה עתיק. שהחברים היו מגמגמים ולא עמדו בהדברים. פירוש אחר, לאכול…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: