בסכת תשבו לאורחים תחלה ואחר כך יושבים בני העולם - רב המנונא סבא מזמן האורחים
אמור · בסכת תשבו שבעת ימים - סוד ענן אהרן והאורחים העליונים בסכה · מאמר 43 · פיסקה 7 · דף קג ע"ב
לשון הזוהר
וְאָמַר רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּקַדְמִיתָא תֵּשְׁבוּ, וּלְבָתַר יֵשְׁבוּ. אֶלָּא, קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, תִּנְיָינָא, לִבְנֵי עָלְמָא. קַדְמָאָה לְאוּשְׁפִּיזֵי, כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲוָה עָיֵיל לַסּוּכָּה הֲוָה חַדֵּי, וְקָאִים עַל פִּתְחָא לַסּוּכָּה מִלְּגָאו, וְאָמַר: נְזַמֵּן לְאוּשְׁפִּיזִין. מְסַדֵּר (נ"א נסדר) פָּתוֹרָא, וְקָאִים עַל רַגְלוֹהִי, וּמְבָרֵךְ, וְאוֹמֵר: ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין, תִּיבוּ. תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזֵי מְהֵימְנוּתָא, תִּיבוּ. אָרִים (ס"א אסחי) יְדוֹי, וְחַדֵּי, וְאָמַר: זַכָּאָה חוּלָּקָנָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ וְגוֹ', וַהֲוָה יָתִיב׳ (דברים לב).
תרגום
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב ׳בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג, מב)׳ - וְאַחַר כָּךְ יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. בָּרִאשׁוֹנָה תֵּשְׁבוּ, וְאַחַר כָּךְ יֵשְׁבוּ. אֶלָּא הָרִאשׁוֹן לָאוֹרְחִים, הַשֵּׁנִי לִבְנֵי הָעוֹלָם. הָרִאשׁוֹן לָאוֹרְחִים, כְּמוֹ שֶׁרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לַסֻּכָּה הָיָה שָׂמֵחַ, וְעוֹמֵד עַל פֶּתַח הַסֻּכָּה מִבַּחוּץ וְאוֹמֵר: נְזַמֵּן לָאוֹרְחִים. מְסַדֵּר (נסדר) אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו, וּמְבָרֵךְ וְאוֹמֵר: ׳בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים׳ - שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ. שְׁבוּ אוֹרְחֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, שְׁבוּ. הֵרִים (רחץ) יָדָיו וְשָׂמַח, וְאָמַר: אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לב, ט). וְהָיָה יוֹשֵׁב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואמר רבי אבא, כתיב ׳בסכות תשבו שבעת ימים׳ - ולבתר ישבו בסכות. בקדמיתא תשבו, ולבתר ישבו. אלא, קדמאה לאושפיזי, תניינא, לבני עלמא. קדמאה לאושפיזי, כי הא דרב המנונא סבא, כד הוה עייל לסוכה הוה חדי, וקאים על פתחא לסוכה מלגאו, ואמר: נזמן לאושפיזין. מסדר (נ"א נסדר) פתורא, וקאים על רגלוהי, ומברך, ואומר: ׳בסכות תשבו שבעת ימים׳ - תיבו אושפיזין עלאין, תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא, תיבו. ארים (ס"א אסחי) ידוי, וחדי, ואמר: זכאה חולקנא, זכאה חולקיהון דישראל, דכתיב, ׳כי חלק יהו"ה עמו וגו', והוה יתיב׳ (דברים לב).
התרגום: ואמר רבי אבא, כתוב ׳בסכת תשבו שבעת ימים (ויקרא כג, מב)׳ - ואחר כך ישבו בסכת. בראשונה תשבו, ואחר כך ישבו. אלא הראשון לאורחים, השני לבני העולם. הראשון לאורחים, כמו שרב המנונא סבא, כשהיה נכנס לסכה היה שמח, ועומד על פתח הסכה מבחוץ ואומר: נזמן לאורחים. מסדר (נסדר) את השלחן, ועומד על רגליו, ומברך ואומר: ׳בסכות תשבו שבעת ימים׳ - שבו אורחים עליונים, שבו. שבו אורחי המהימנותא, שבו. הרים (רחץ) ידיו ושמח, ואמר: אשרי חלקנו, אשרי חלקם של ישראל, שכתוב (דברים לב) ׳כי חלק ה' עמו וגו'׳ (דברים לב, ט). והיה יושב.
מן המפרשים
הסולם: ואמר ר' אבא וכו': ואר"א, כתוב, בסכות תשבו שבעת ימים , ואח"כ ישבו בסכות. בתחילה אומר תשבו ואח"כ ישבו. ומשיב, אלא הראשון, הוא להאורחים, חג"ת נהי"מ, ע"כ מדבר הכתוב לשון נכח. תשבו. והשני הוא לבני העולם, ע"כ מדבר הכתוב לשון נסתר,…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: אלא קדמאה לאושפיזא וכו' ובזה מיושב הכפל וגם שינוי הלשון וה"ק בסוכת תשבו תחלה אתם ז' הימים שאלו הם החסדים הפנימיים שנכנסו בסגולת הימים שמיו"הך עד סוכות כמ"ש בס"הכ ולכן קרא' ימים וגם שִבְעַת שהוא כנוס כל הז' שבתוך זעיר ובזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: