ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 43: בסכת תשבו שבעת ימים - סוד ענן אהרן והאורחים העליונים בסכה › פיסקה 10 (קד ע"א)

דוד המלך השלים דינו על נבל שלא נתן חלק לאורח - נדון עליו מי שהשלים רע ממנו

אמור · בסכת תשבו שבעת ימים - סוד ענן אהרן והאורחים העליונים בסכה · מאמר 43 · פיסקה 10 · דף קד ע"א

לשון הזוהר

דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, (חסר כאן) וְאַשְׁלִים דִּינוֹי, דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגּוֹף יהו"ה אֶת נָבָל וַיָּמֹת׳ (שמואל א כה, לח) - מַאי קָא מַיְירֵי. בְּגִין דְּדָוִד שָׁאַל לְנָבָל, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ אוֹשְׁפִּיזָא, וְלָא בָּעָא. וְדָא זַמִּין לֵיהּ, וְלָא יָהַב לֵיהּ חוּלָקָא, וּבְאִינּוּן עֲשָׂרָה יוֹמִין דְּדָוִד מַלְכָּא דָּאִין עָלְמָא, אַתְּדָּן עָלֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאַשְׁלִים לֵיהּ בִּישׁ יַתִּיר מִנָבָל.

תרגום

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, וְהִשְׁלִים דִּינוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת נָבָל וַיָּמֹת׳ (שמואל א כה, לח) - מַה זֶּה אוֹמֵר? מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד שָׁאַל מִנָּבָל וְנַעֲשָׂה לוֹ אוֹרֵחַ, וְלֹא רָצָה. וְזֶה הִזְמִין אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַן לוֹ חֵלֶק. וּבְאוֹתָם עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּן אֶת הָעוֹלָם, נִדּוֹן עָלָיו אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִשְׁלִים לוֹ רַע יוֹתֵר מִנָּבָל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דוד מלכא אמר, (חסר כאן) ואשלים דינוי, דכתיב, ׳ויהי כעשרת הימים ויגוף יהו"ה את נבל וימת׳ (שמואל א כה, לח) - מאי קא מיירי. בגין דדוד שאל לנבל, ואתעביד ליה אושפיזא, ולא בעא. ודא זמין ליה, ולא יהב ליה חולקא, ובאינון עשרה יומין דדוד מלכא דאין עלמא, אתדן עליה ההוא בר נש דאשלים ליה ביש יתיר מנבל.

התרגום: דוד המלך אמר, והשלים דינו, שכתוב ׳ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל וימת׳ (שמואל א כה, לח) - מה זה אומר? משום שדוד שאל מנבל ונעשה לו אורח, ולא רצה. וזה הזמין אותו, ולא נתן לו חלק. ובאותם עשרה ימים שדוד המלך דן את העולם, נדון עליו אותו אדם שהשלים לו רע יותר מנבל.

מן המפרשים

מקדש מלך: מאי קא מיירי בגין דדוד שאל לנבל וכו' פי' מה ענין עשרת ימים אלו ומה שייכות לפסוק זה שאמרו דוד על זה שלא נתן חלק לעניים ותירץ בגין דדוד וכו': דאשלים ליה ביש יתיר מנבל פי' שנבל לא זמין ליה אבל זה זמין ליה ולא יהיב ליה חולקא ולכן…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וא"ר אבא כתיב וכו' כוונתו לקיים מ"ש בסוד ז' ימים והרגיש ב' דברים א' הכפל שהיה די יאמר בסוכות תשבו ז' ימים כל האזרח בישראל ב' תחלה לנוכח ואח"כ ישבו נסתר: כי כל שולחנו' מלאו קיא צואה פי' כי כל שלחנו' יתקן לשבתות וי"ט לא תהיה שם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: