ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 39: מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים › פיסקה 9 (צט ע"ב)

ביום ראש השנה השוטר מכסה פתח המלך ותובע דין ומצוה לתקע שופר לעורר רחמים

אמור · מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים · מאמר 39 · פיסקה 9 · דף צט ע"ב

לשון הזוהר

יוֹמָא דר"ה אִיהוּ יוֹמָא דְּדִינָא וּמַלְכָּא יָתִיב בְּכֻּרְסְיָיא דְּדִינָא סָנְטִירָא קָא אָתֵי וְחֲפֵי פִּתְחָא דְמַלְכָּא וְתָבַע דִּינָא. וְאָף עַל גַּב דקב"ה רָחִים לֵיהּ לְדִינָא כד"א ׳כִּי אֲנִי יהו"ה אוֹהֵב מִשְׁפָּט נֶצַח רְחִימוֹי דִּבְנוֹי לְרֶחִימוּ דְּדִינָא׳. וּבְשַׁעֲתָא דְּסַנְטִירָא קָם לַמִּטְעָן מִלִּין עֲלַיְיהוּ. פַּקִּיד לְמִתְקָע בְּשׁוֹפָר בְּגִין לְאַתְעָרָא רַחֲמֵי מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּהַהוּא שׁוֹפָר. סָלְקָא הַהוּא קָלָא כְּלִילָא בְּאֶשָׁא וְרוּחָא וּמַיָא. וְאִתְעֲבִיד מִנַּיְיהוּ קָלָא חָדָא וְאִתְעַר קָלָא אָחֳרָא לְעֵילָא. כַּד הַהוּא קָלָא אִתְעַר מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא כְּדֵין כָּל טְעָנוֹת דְּקָא טָעִין הַהוּא מְקַטְרְגָא מִתְעָרְבֵי בְּיוֹמָא דר"ה נָפִיק יִצְחָק בִּלְחוֹדוֹי וְקָרֵי לְעֵשָׂו לְאַטְעָמָא לֵיהּ תַּבְשִׁילִין דְּכָל עַלְמָא כְּפוּם אָרְחוֹי. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מַרְאוֹת׳ דְּנָפִיק מִנֵּיהּ מַאן דְּאַחְשַׁךְ אַפֵּי בִּרְיָין וְאִתְפְּרַשׁ וְשָׁכִיב עַל עַרְסֵיהּ דְּדִינָא וְקָרֵי לְעֵשָׂו וְאָמַר ׳וְצוּדָה לִי צֵידָה׳ ׳וְעָשָׂה לִי מַטְעַמִּים׳ וְהָבִיאָה לִי.

תרגום

הַיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הַדִּין, הַשּׁוֹטֵר בָּא וּמְכַסֶּה אֶת פֶּתַח הַמֶּלֶךְ וְתוֹבֵעַ דִּין. וְאַף עַל גַּב שהקב"ה אוֹהֵב אֶת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט מְנַצַּחַת אַהֲבַת בָּנָיו אֶת אַהֲבַת הַדִּין׳ (ישעיה סא, ח). וּבְשָׁעָה שֶׁהַשּׁוֹטֵר קָם לִטְעֹן דְּבָרִים עֲלֵיהֶם, הוּא מְצַוֶּה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ שׁוֹפָר. אוֹתוֹ הַקּוֹל עוֹלֶה, כָּלוּל בְּאֵשׁ רוּחַ וּמַיִם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם קוֹל אֶחָד, וּמִתְעוֹרֵר קוֹל אַחֵר לְמַעְלָה. כְּשֶׁאוֹתוֹ הַקּוֹל מִתְעוֹרֵר מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה, אֲזַי כָּל הַטְּעָנוֹת שֶׁטּוֹעֵן אוֹתוֹ מְקַטְרֵג מִתְעַרְבְּבוֹת. בַּיּוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹצֵא יִצְחָק לְבַדּוֹ, וְקוֹרֵא לְעֵשָׂו, לְהַטְעִים אוֹתוֹ תַּבְשִׁילִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כָּל אֶחָד כְּפִי דַרְכּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ אֶת פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת, וְנִפְרַד, וְשׁוֹכֵב עַל מִטַּת הַדִּין, וְקוֹרֵא לְעֵשָׂו וְאוֹמֵר, וְצוּדָה לִּי צָיִדה וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, וְהָבִיאָה לִּי׳ (בראשית כז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יומא דר"ה איהו יומא דדינא ומלכא יתיב בכרסייא דדינא סנטירא קא אתי וחפי פתחא דמלכא ותבע דינא. ואף על גב דקב"ה רחים ליה לדינא כד"א ׳כי אני יהו"ה אוהב משפט נצח רחימוי דבנוי לרחימו דדינא׳. ובשעתא דסנטירא קם למטען מלין עלייהו. פקיד למתקע בשופר בגין לאתערא רחמי מתתא לעילא בההוא שופר. סלקא ההוא קלא כלילא באשא ורוחא ומיא. ואתעביד מנייהו קלא חדא ואתער קלא אחרא לעילא. כד ההוא קלא אתער מעילא ומתתא כדין כל טענות דקא טעין ההוא מקטרגא מתערבי ביומא דר"ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא ליה תבשילין דכל עלמא כפום ארחוי. דהא בההיא שעתא ׳ותכהין עיניו מראות׳ דנפיק מניה מאן דאחשך אפי בריין ואתפרש ושכיב על ערסיה דדינא וקרי לעשו ואמר ׳וצודה לי צידה׳ ׳ועשה לי מטעמים׳ והביאה לי.

התרגום: היום של ראש השנה הוא יום הדין, והמלך יושב בכסא הדין, השוטר בא ומכסה את פתח המלך ותובע דין. ואף על גב שהקב"ה אוהב את הדין, כמו שנאמר ׳כי אני ה' אוהב משפט מנצחת אהבת בניו את אהבת הדין׳ (ישעיה סא, ח). ובשעה שהשוטר קם לטען דברים עליהם, הוא מצוה לתקע בשופר, כדי לעורר רחמים מלמטה למעלה באותו שופר. אותו הקול עולה, כלול באש רוח ומים, ונעשה מהם קול אחד, ומתעורר קול אחר למעלה. כשאותו הקול מתעורר ממעלה וממטה, אזי כל הטענות שטוען אותו מקטרג מתערבבות. ביום של ראש השנה יוצא יצחק לבדו, וקורא לעשו, להטעים אותו תבשילים של כל העולם, כל אחד כפי דרכו, שהרי באותה השעה ׳ותכהין עיניו מראת, שיצא ממנו מי שהחשיך את פני הבריות, ונפרד, ושוכב על מטת הדין, וקורא לעשו ואומר, וצודה לי צידה ועשה לי מטעמים, והביאה לי׳ (בראשית כז).

מן המפרשים

אור החמה: אמליך מילין עלייהו וגו' הענין שביום ר"ה יש ג' בחינות הא' יומא דדינא שכל ההנהגה מזדמנת בדין ולז"א אמליך וגומר בגין לאתערא רחמי שהם המקורות העליונים הנפתחים לספי' ומתהפכות לרחמים. הב' כורסייא דדינא ומתהפך מדין לרחמים ע"י רצוי…

הסולם: יומא דר"ה איהו וכו': היום של ראש השנה, הוא יום הדין, והמלך יושב על כסא הדין. המשגיח בא ומכסה פתחו של המלך, ותובע דין. ואע"פ שהקב"ה אוהב דין. כש"א כי אני ה' אוהב משפט, ניצחה האהבה של בניו לאהבת הדין. ובשעה שהמשגיח קם לדבר דבריו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: