ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 39: מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים › פיסקה 8 (צט ע"ב)

המלך מעכב הדין עד זמן ידוע אולי יחזרו בתשובה ואם לא הכרוז מכריז ומוסר לשוטר

אמור · מצוה לתקע שופר בראש השנה יום הדין - סוד המקטרג ומעשה יעקב ועשו במטעמים · מאמר 39 · פיסקה 8 · דף צט ע"ב

לשון הזוהר

וּכְדֵין מַלְכָּא אָחְמִיץ דִּינָא עַד זִמְנָא יְדִיעָא דִּילְמָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְהַדְּרוּן בִּתְשׁוּבָה. אִי יְהַדְּרוּן פִּתְקִין נִקְרָעִין וְאִי לָאו - מַלְכָּא יָתִיב וְכָל אִינוּן דְּבֵי זְכוּתָא קָיְימֵי קַמֵּיהּ. כָּרוֹזָא קָם וְכָרִיז פְּלוֹנִי עֶבֶד כָּךְ מַאן יוֹלִיף עֲלֵיהּ זְכוּת. אִי אִית מַאן דְּיוֹלִיף עֲלֵיהּ זְכוּת - יְאוּת. וְאִי לָאו - הָא אִתְמָסַר לְסָנְטִירָא וְכֹלָּא יָדַע קב"ה אַמַּאי אִצְטְרִיךְ לְכָל דָּא אֶלָּא בְּגִין בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּטְרָא דְפוּמָא לִבְנֵי עַלְמָא אֶלָּא לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא עָבִיד בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְנִיחָא קַמֵּיהּ מַאן דְּאִשְׁתְּזִיב מִן דִינֵיהּ. וְאִי תֵימָא מְנָא לָן, הַאי אִתְמָסַר לַחֲכִימִין. ואפ' לְמַאן דְּלָא יָדְעֵי מַאן דְּבָּעֵי לְאִסְתַּכָּלָא יַשְׁגַּח בַּמֶּה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא וְיָדַע בַּמֶּה דְּאִיהוּ בְּסִתְרָא דְּהָא כֹּלָּא כְּגַוְונָא חָדָא כָּל מַה דְּפָּקִּיד קב"ה בְּאַרְעָא כֹּלָּא אִיהוּ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.

תרגום

וְאָז הַמֶּלֶךְ מְעַכֵּב אֶת הַדִּין עַד זְמַן יָדוּעַ, אוּלַי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה. אִם יַחְזְרוּ - נִקְרָעִים הַפְּתָקִים. וְאִם לֹא - הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, וְכָל אוֹתָם שֶׁל בֵּית הַזְּכוּת עוֹמְדִים לְפָנָיו, הַכָּרוֹז קָם וּמַכְרִיז: פְּלוֹנִי עָשָׂה כָּךְ, מִי יְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת? אִם יֵשׁ מִי שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו זְכוּת - יָפֶה. וְאִם לֹא - הוּא נִמְסָר לַשּׁוֹטֵר. וְהַכֹּל יוֹדֵעַ הקב"ה לָמָּה צָרִיךְ אֶת כָּל זֶה? שֶׁלֹּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְנוֹחַ לְפָנָיו מִי שֶׁנִּצָּל מִן הַדִּין. וְאִם תֹּאמַר, מִנַּיִן לָנוּ? זֶה נִמְסַר לַחֲכָמִים. וַאֲפִלּוּ לְמִי שֶׁאֵין יוֹדְעִים, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל, יַשְׁגִּיחַ בְּמַה שֶּׁהוּא בְּנִגְלֶה, וְיֵדַע מַה שֶּׁהוּא בְּנִסְתָּר, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּגָוֶן אֶחָד. כָּל מַה שֶּׁמִּנָּה הקב"ה בָּאָרֶץ, הַכֹּל הוּא כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכדין מלכא אחמיץ דינא עד זמנא ידיעא דילמא בין כך ובין כך יהדרון בתשובה. אי יהדרון פתקין נקרעין ואי לאו - מלכא יתיב וכל אינון דבי זכותא קיימי קמיה. כרוזא קם וכריז פלוני עבד כך מאן יוליף עליה זכות. אי אית מאן דיוליף עליה זכות - יאות. ואי לאו - הא אתמסר לסנטירא וכלא ידע קב"ה אמאי אצטריך לכל דא אלא בגין בגין דלא יהא פטרא דפומא לבני עלמא אלא לאחזאה דכלא עביד בארח קשוט וניחא קמיה מאן דאשתזיב מן דיניה. ואי תימא מנא לן, האי אתמסר לחכימין. ואפ' למאן דלא ידעי מאן דבעי לאסתכלא ישגח במה דאיהו באתגלייא וידע במה דאיהו בסתרא דהא כלא כגוונא חדא כל מה דפקיד קב"ה בארעא כלא איהו כגוונא דלעילא.

התרגום: ואז המלך מעכב את הדין עד זמן ידוע, אולי בין כך ובין כך יחזרו בתשובה. אם יחזרו - נקרעים הפתקים. ואם לא - המלך יושב, וכל אותם של בית הזכות עומדים לפניו, הכרוז קם ומכריז: פלוני עשה כך, מי ילמד עליו זכות? אם יש מי שילמד עליו זכות - יפה. ואם לא - הוא נמסר לשוטר. והכל יודע הקב"ה למה צריך את כל זה? שלא כדי שלא יהיה פתחון פה לבני העולם, אלא להראות שהכל עושה בדרך אמת, ונוח לפניו מי שנצל מן הדין. ואם תאמר, מנין לנו? זה נמסר לחכמים. ואפלו למי שאין יודעים, מי שרוצה להסתכל, ישגיח במה שהוא בנגלה, וידע מה שהוא בנסתר, שהרי הכל בגון אחד. כל מה שמנה הקב"ה בארץ, הכל הוא כמו שלמעלה.

מן המפרשים

אור החמה: צט: אי הדרין פתקין קרעין דהיינו שישוב ויתקן ממקום התשובה המקור ההוא הפגום ומלבין הדין והאש השחור ונקרע קשר אש שחורה באש לבנה ויושפע השחרות והפגם למטה והפתקא שהיא המ' נקרעת שנפרדים ממנה הדינים ומתלבנת.

הסולם: וכדין מלכא אחמיץ וכו' : ואז המלך מעכב הדין עד זמן ידוע, אולי בינתים יחזרו בתשובה. אם חזרו בתשובה, הכתבים נקרעים. ואם לא, המלך יושב, וכל אלו המלמדים זכות, עומדים לפניו, הכרוז עומד ומכריז, פלוני עשה כך, מי ילמד עליו זכות. אם יש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר