בעלי קבלה מצד עץ החיים ושאר העם מצד עץ טוב ורע ותורתם לחמו של הקבה שתי הלחם
אמור · ועשית חג שבעות לה - סוד ביטול יצר הרע ושתי הלחם שתי שכינות · מאמר 37 · פיסקה 8 · דף צח ע"ב
לשון הזוהר
דְּמָארֵי קַבָּלָה, וּמָארֵי מִדּוֹת, אִינּוּן מִסְּטַר דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי. שְׁאָר עַמָּא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, אָסוּר וְהֶתֵּר. וּבְגִין דָּא, מִן הַבְּהֵמָה, מַאֲכָל דִּלְהוֹן, עֹמֶר לֶחֶם ׳שְׂעוֹרִים׳ (רות ג, טו), ׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים׳. ׳וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ׳, אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, דְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה. אֲבָל אִלֵּין דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּאִינּוּן אָדָם אוֹרַיְיתָא דִּלְהוֹן, נָהֲמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט, ה) וְהַיְינוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. חֲדוּ כֻּלְּהוּ תָּנָאִין וַאֲמוֹרָאִין, וְאָמְרוּ מַאן קָאִים קַמֵּי סִינַי. (ע"כ רעיא מהימנא) (שייך כאן פקודא לשרוף קדשים הנדפס בדף ל"ג ע"א)
תרגום
שֶׁבַּעָלֵי קַבָּלָה וּבַעֲלֵי מִדּוֹת הֵם מִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים. שְׁאָר הָעָם מֵהַצַּד שֶׁל עֵץ טוֹב וָרָע, אִסּוּר וְהֶתֵּר. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִן הַבְּהֵמָה, מַאֲכָל שֶׁלָּהֶם עֹמֶר, לֶחֶם שְׂעוֹרִים. ׳וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ׳ (רות ג, טו) - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהֵם אָדָם, הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם הִיא לַחְמוֹ שֶׁל הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי׳ (משלי ט, ה), וְהַיְנוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם - שָׂמְחוּ כָּל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְאָמְרוּ: מִי עוֹמֵד לִפְנֵי סִינַי? (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דמארי קבלה, ומארי מדות, אינון מסטר דאילנא דחיי. שאר עמא מסטרא דאילנא דטוב ורע, אסור והתר. ובגין דא, מן הבהמה, מאכל דלהון, עמר לחם ׳שעורים׳ (רות ג, טו), ׳וימד שש שעורים׳. ׳וישת עליה׳, אורייתא דבעל פה, דשית סדרי משנה. אבל אלין דאילנא דחיי, דאינון אדם אורייתא דלהון, נהמא דקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב, ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה) והיינו שתי הלחם. חדו כלהו תנאין ואמוראין, ואמרו מאן קאים קמי סיני. (ע"כ רעיא מהימנא) (שייך כאן פקודא לשרוף קדשים הנדפס בדף ל"ג ע"א)
התרגום: שבעלי קבלה ובעלי מדות הם מצד של עץ החיים. שאר העם מהצד של עץ טוב ורע, אסור והתר. ומשום כך מן הבהמה, מאכל שלהם עמר, לחם שעורים. ׳וימד שש שערים וישת עליה׳ (רות ג, טו) - תורה שבעל פה של ששה סדרי משנה. אבל אלו של עץ החיים, שהם אדם, התורה שלהם היא לחמו של הקב"ה. זהו שכתוב ׳לכו לחמו בלחמי׳ (משלי ט, ה), והינו שתי הלחם - שמחו כל התנאים והאמוראים ואמרו: מי עומד לפני סיני? (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
הסולם: דמארי קבלה ומארי וכו': שבעלי קבלה, ובעלי מדות, הדבקים במדותיו של ז"א, הם מצד עץ החיים, שהוא ז"א, הנקרא אדם. שאר העם, הם מצד עץ הדעת טוב ורע, שהם איסור והיתר, שהוא המלאך מטטרון הנקרא כן, והוא מרכבה אל המלכות שנקראת משנה, והוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: