נקרא עצרת שיש בו בטול יצר הרע ולכן לא כתוב חטאת וכל האורות מתכנסים לאשת חיל
אמור · ועשית חג שבעות לה - סוד ביטול יצר הרע ושתי הלחם שתי שכינות · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף צז ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי בְּגַוְונָא דָּא עֲצֶּרֶת, דְּאִית בֵּיהּ בִּטוּל יִצֶּר הָרָע, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב בֵּיהּ חַטָאת, כִּשְׁאָר זְמַנִין, דִּכְתִּיב ׳בְּהוּ חַטָאת (ליהו"ה׳). וּכְדֵין כָּל נְהוֹרִין אִתְכְּנָשׁוּ לְאֵשֶׁת חַיִל, וּבְגִין כַּךְ עֲצֶּרֶת.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא בְּגָוֶן זֶה עֲצֶרֶת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּטּוּל יֵצֶר הָרָע, וְעַל כֵּן לֹא כָתוּב בּוֹ חַטָּאת כְּמוֹ שְׁאָר הַזְּמַנִּים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם חַטָּאת (לה'). וְאָז כָּל הָאוֹרוֹת מִתְכַּנְּסִים לְאֵשֶׁת חַיִל, וּמִשּׁוּם כָּךְ עֲצֶרֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך אקרי בגוונא דא עצרת, דאית ביה בטול יצר הרע, ועל דא לא כתיב ביה חטאת, כשאר זמנין, דכתיב ׳בהו חטאת (ליהו"ה׳). וכדין כל נהורין אתכנשו לאשת חיל, ובגין כך עצרת.
התרגום: ומשום כך נקרא בגון זה עצרת, שיש בו בטול יצר הרע, ועל כן לא כתוב בו חטאת כמו שאר הזמנים שכתוב בהם חטאת (לה'). ואז כל האורות מתכנסים לאשת חיל, ומשום כך עצרת.
מן המפרשים
אור החמה: וע"ד לא כתיב ביה חטאת הענין שבכל המוספים כתיב שעיר לחטאת שנותנים חלק לרע דוגמת שעיר עזאזל כמבואר במקומו וכאן ביום זה שברחה אינה באה ליטול חלק אינה צריכה שעיר לחטאת.
הסולם: ובג"כ אקרי בגוונא וכו': וע"כ נקרא באפן הזה, בשם עצרת, משום שיש בו בטול יצר הרע, שע"כ לא כתוב בו חטאת כשאר המועדים, שכתוב בהם חטאת. דהיינו שכאן לא כתוב שעיר עזים אחד לחטאת, והוא משום שבחטאת יש חלק לחצונים (כנ"ל פרשת צו אות מ"א.…