אסור למי שיש לו שבע להראות בעצמו שבע - למה תתראו לבניו שלא יפגמו למעלה
אמור · וירא יעקב כי יש שבר במצרים - סוד הכרוז שלא נתן רשות על הרעב · מאמר 19 · פיסקה 3 · דף צב ע"ב
לשון הזוהר
וְאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ שַׂבְעָא, לְאַחֲזָאָה בְּגַרְמֵיהּ שַׂבְעָא, דְּהָא אַחְזֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא, וְאַכְחִישׁ מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכִבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אַעְבָּר מְמָנָן דְּמַלְכָּא מֵאַתְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא אָמַר ׳יַעֲקֹב לִבְנוֹי, לָמָּה תִּתְרָאוּ׳, לָמָה תַּעֲבִידוּ פְּגִימוּ לְעֵילָּא וּלְתַתָּא, וּלְאַכְחָשָׁא מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן בִּכְרִיזוּ דִּילֵיהּ.
תרגום
וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שּׁבַע לְהַרְאוֹת בְּעַצְמוֹ שּׁבַע, שֶׁהֲרֵי מַרְאֶה פְגָם לְמַעְלָה וּמַכְחִישׁ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ, וְכִבְיָכוֹל הֶעֱבִיר אֶת הַמְמֻנִּים שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמָם. וְעַל כֵּן אָמַר ׳יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳ (בראשית מב, א) - לָמָּה תַעֲשׂוּ פְגָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַכְחִישׁ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים בַּכְּרִיזָה שֶׁלּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואסיר ליה לבר נש דאית ליה שבעא, לאחזאה בגרמיה שבעא, דהא אחזי פגימו לעילא, ואכחיש מלה דמלכא, וכביכול כאלו אעבר ממנן דמלכא מאתרייהו. ועל דא אמר ׳יעקב לבנוי, למה תתראו׳, למה תעבידו פגימו לעילא ולתתא, ולאכחשא מלה דמלכא, וכל אינון ממנן בכריזו דיליה.
התרגום: ואסור לאדם שיש לו שבע להראות בעצמו שבע, שהרי מראה פגם למעלה ומכחיש את דבר המלך, וכביכול העביר את הממנים של המלך ממקומם. ועל כן אמר ׳יעקב לבניו למה תתראו׳ (בראשית מב, א) - למה תעשו פגם למעלה ולמטה ולהכחיש את דבר המלך וכל אותם הממנים בכריזה שלו.
מן המפרשים
מקדש מלך: ר"ש פתח וירא יעקב וכו' טעם פתיחה זו להביא ראיה למ"ש בעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא ולכך אמר יעקב לבניו למה תתראו וכו' דהיינו לאחזאה שבעא. דהא אתחזי פגימו לעילא וג"כ הביא ראיה מפ' וישא אהרן את ידיו ומפ' והעברת שופר וכי' ולכך…
הסולם: ואסיר ליה לבר נש וכו׳: ואסור לאדם, שיש לו שובע, להראות בעצמו שהוא שבע, כי מראה פגם למעלה, ומכחיש דבר המלך, שגזר על רעב, וכביכול, כאלו העביר הממונים של המלך ממקומם. וע״כ אמר יעקב לבניו, למה תתראו. שפירושו, למה תעשו פגם למעלה…