וירא יעקב כי יש שבר במצרים
סוד הכרוז שלא נתן רשות על הרעב
וירא יעקב כי יש שבר במצרים - סוד חכמה בפסוק שאין סופו ראשו ואין ראשו סופו
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם׳ (בראשית מב, א) - בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ סוֹד שֶׁל חָכְמָה, וְיֵשׁ לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, שֶׁאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ וְאֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳וַיַרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם׳ (בראשית מב, א) - הַאי קְרָא רָזָא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ, וְאִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, וְלָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ.
כשהקבה רוצה לדון עולם ברעב לא נותן לכרוז אלא הוא בעצמו מכריז כי קרא ה לרעב
אֶלָּא בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שהקב"ה רוֹצֶה לָדוּן אֶת הָעוֹלָם בְּרָעָב, אֵינוֹ נוֹתֵן דָּבָר זֶה לִידֵי הַכָּרוֹז, שֶׁהֲרֵי כָּל הַדִּינִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הָעוֹלָם, הַכָּרוֹז מַכְרִיז עֲלֵיהֶם טֶרֶם שֶׁיָּבאוּ לָעוֹלָם, וְהַדִּין הַזֶּה לֹא נִתָּן לַכָּרוֹז, אֶלָּא הקב"ה מַכְרִיז עָלָיו וְקוֹרֵא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי קָרָא ה' לָרָעָב׳ (מלכים ב ח, א) - מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְקָדִים עַל הָעוֹלָם מְמֻנִּים אֲחֵרִים בִּפְקִידַת הָרָעָב (שֶׁל הַשְּׁעָרִים).
בלשון הזוהר
אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְמֵידָן עָלְמָא בְּכַפְנָא, לָא יָהִיב מִלָּה דָּא לְיַדָא דְּכָרוֹזָא, דְּהָא כָּל דִּינִין אָחֳרָנִין דְּעָלְמָא, כָּרוֹזָא כָּרִיז עָלוֹהִי עַד לָא יֵיתוּן לְעָלְמָא, וְדִינָא דָּא לָא אִתְיְיהִיב לְכָרוֹזָא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַכְרִיז עָלֵיהּ וְקָארִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי קָרָא יהו"ה לָרָעֵב׳ (מלכים ב ח, א). - מֵהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְפַּקְּדָן עַל עָלְמָא מְמָנָן אָחֳרָנִין, בִּפְקִידוּ דְּרָעָב. (דתרעין).
אסור למי שיש לו שבע להראות בעצמו שבע - למה תתראו לבניו שלא יפגמו למעלה
וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שּׁבַע לְהַרְאוֹת בְּעַצְמוֹ שּׁבַע, שֶׁהֲרֵי מַרְאֶה פְגָם לְמַעְלָה וּמַכְחִישׁ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ, וְכִבְיָכוֹל הֶעֱבִיר אֶת הַמְמֻנִּים שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמָם. וְעַל כֵּן אָמַר ׳יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳ (בראשית מב, א) - לָמָּה תַעֲשׂוּ פְגָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַכְחִישׁ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים בַּכְּרִיזָה שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וְאָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ שַׂבְעָא, לְאַחֲזָאָה בְּגַרְמֵיהּ שַׂבְעָא, דְּהָא אַחְזֵי פְּגִימוּ לְעֵילָּא, וְאַכְחִישׁ מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכִבְיָכוֹל כְּאִלּוּ אַעְבָּר מְמָנָן דְּמַלְכָּא מֵאַתְרַיְיהוּ. וְעַל דָּא אָמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹי, לָמָּה תִּתְרָאוּ, לָמָה תַּעֲבִידוּ פְּגִימוּ לְעֵילָּא וּלְתַתָּא, וּלְאַכְחָשָׁא מִלָּה דְּמַלְכָּא, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן בִּכְרִיזוּ דִּילֵיהּ.
הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה - שם הראו עצמכם בשבע ולא כאן
אֲבָל ׳הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה׳ (בראשית מב, ב) - וְשָׁם הַרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּשּׁבַע, וְאַל תַּכְחִישׁוּ פָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה כָּאן. וּבא רְאֵה, כַּמָּה תְבוּאָה הָיְתָה לְיַעֲקֹב, וְלֹא רָצָה לִשְׁבֹּר אֶלָּא בְּתוֹךְ הַבָּאִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְגָם בְּמַעֲשֵׂהוּ.
בלשון הזוהר
אֲבָל ׳הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה׳ (בראשית מב, ב) - וְתַמָּן אַחְזִיאוּ גַּרְמַיְיכוּ בְּשַׂבְעָא, וְלָא תַּכְחִישׁוּ פָּמַלְיָא דִּלְעֵילָּא הָכָא. וְתָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב כַּמָה תְּבוּאָה הֲוַת לֵיהּ, וְלָא בָּעֵי לִשְׁבּוֹר אֶלָּא בְּתוֹךְ הַבָּאִים בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח פְּגִימוּ בְּעוֹבָדָא דִּילֵיהּ.
וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם
סוד שופר תרועה וזכור ושמור כאחד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.