ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 13: איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום - סוד תורה ותעודה והשלמות לעתיד › פיסקה 1 (צ ע"ב)

איש בו מום פגום ולא ראוי לשמש בקדש כי הפגם מעיד עליו כל שכן כהן

אמור · איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום - סוד תורה ותעודה והשלמות לעתיד · מאמר 13 · פיסקה 1 · דף צ ע"ב

לשון הזוהר

׳אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדוֹרוֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בּוֹ מוּם׳ (ויקרא כא, יז). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, בְּגִין דְּאִיהוּ פָּגִים, וּמַאן דְּאִיהוּ פָּגִים, לָא אִתְחֲזֵי לְשַׁמְּשָׁא בְּקוּדְשָׁא. וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּבַּר נָשׁ דְּאִשְׁתְּכַח פָּגִים, לֵית בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, וְהַהוּא פְּגִימוּ אַסְהִיד עָלֵיהּ, כָּל שֶׁכֵּן כַּהֲנָא, דְּבַעְיָא לְאִשְׁתַּכְחָא שְׁלִים, מָארֵיהּ דִּמְהֵימְנוּתָא, יַתִיר מִכֹלָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

׳אִישׁ מִזַּרְעֲךְ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם׳ (ויקרא כא, יז) - רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגוּם, וּמִי שֶׁהוּא פָּגוּם לֹא רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בַּקֹּדֶשׁ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁאָדָם שֶׁנִּמְצָא פָגוּם אֵין בּוֹ מְהֵימְנוּתָא, וְאוֹתוֹ הַפְּגָם מֵעִיד עָלָיו, כָּל שֶׁכֵּן כֹּהֵן, שֶׁצָּרִיךְ לְהִמָּצֵא שָׁלֵם, בַּעַל הַמְּהֵימְנוּתָא, יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום׳ (ויקרא כא, יז). רבי יצחק אמר, בגין דאיהו פגים, ומאן דאיהו פגים, לא אתחזי לשמשא בקודשא. והא אוקמוה, דבר נש דאשתכח פגים, לית ביה מהימנותא, וההוא פגימו אסהיד עליה, כל שכן כהנא, דבעיא לאשתכחא שלים, מאריה דמהימנותא, יתיר מכלא, והא אוקמוה.

התרגום: ׳איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום׳ (ויקרא כא, יז) - רבי יצחק אמר, משום שהוא פגום, ומי שהוא פגום לא ראוי לשמש בקדש. והרי פרשוה, שאדם שנמצא פגום אין בו מהימנותא, ואותו הפגם מעיד עליו, כל שכן כהן, שצריך להמצא שלם, בעל המהימנותא, יותר מהכל, והרי פרשוה.

מן המפרשים

אור החמה: ר' יצחק אמר בגין דאיהו פגים וגומר הענין כי הפגם באדם מורה קלקול שקלקלה הנפש מזמן קדמון ונתגלגלה והכרת פניו ענתה בו ונולד ומומו עמו ואם נולד בו מחדש ואינו מקטנותו והוא בפרט בפניו יורה על עון חדש בגוף זה כדמוכח בפ' אחרי מות:

הסולם: איש מזרעך לדורותם וגו׳: איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום. ר׳ יצחק אמר, שהטעם הוא, משום שהוא פגום, ומי שהוא פגום אינו ראוי שישמש בקדש. והרי העמדנו, שאדם הנמצא פגום אין בו אמונה, ופגם ההוא מעיד עליו. כל שכן כהן, שצריך להמצא שלם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: